דף הבית | קישורים | צור קשר
הפוך אל הפוך | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > הפוך אל הפוך

הפוך אל הפוך

09/11/2012 - כד חשון התשעג הרב משה שילת

"ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש. יעבדוך עמים וישחתוו לך לאומים. הווי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אימך. אורריך ארור ומברכיך ברוך".
הברכות חסרות התקדים שמרעיף יצחק אבינו על יעקב המחופש לעשיו מעוררות מחשבות. הברכות הן כל כך כוללות ומוחלטות, עד שכשנתבררה הטעות בזיהוי, אומר יצחק לעשיו: כבר נתתי ליעקב את הכול, ולא השארתי כלום לך...
למה לעשיו? ולמה אחרי חרדה גדולה מאוד, שנופלת על יצחק, נראה שלבסוף הוא מסכים עם הברכות שניתנו ליעקב? ובכלל, למה עניין כל כך בסיסי – ברכות אב לבן, ביסודו של עם ישראל – צריך לעבור בצורה כל כך דיעבדית ופתלתלה? ...מה באמת הולך כאן?
יש מקומות שפשט התורה זועק אלינו לעיין בסוד. אין תורה ללא פנימיות התורה, ואם בכל סיפורי התורה הדבר בולט, הרי שבפרשתנו הוא בולט שבעתיים.

 

להעלות או לרדת
בחסידות מוסבר (על פי הקבלה) שיצחק ידע היטב עם מי יש לו עסק. כשיעקב התחזה לעשיו יצחק אמר ש"הקול קול יעקב", לא רק בגלל מיתרי הקול אלא בעיקר כי יעקב "דיבר בלשון תחנונים – קום נא" (רש"י) והזכיר את שם ה', ויצחק הכיר וידע שעשיו מדבר ומתנהג בגסות.
ובכל זאת, יצחק רצה להעלות את עשיו, למצוא ולגלות בו את מקורו הקדוש ולתקנו. הוא הרי בן שלו! של יצחק אבינו. דווקא בבן זה שהתדרדר כל כך יש תכונות עמוקות, נסתרות ועצומות. אם ייתן לו אביו ברכות יוצאות דופן – הוא יקבל את הכוח לחשוף אותן!
רבקה הייתה בטוחה שהברכות לא יועילו, והיות וכך הן בהכרח יגרמו נזק ויחזקו את כוחו השלילי של עשיו (במקום "להעלות ניצוצות" הן "ייתנו יניקה לקליפות"). היות וכך, מי שבאמת צריך ברכות לא שגרתיות הוא ה"מבורך השגרתי" יעקב התם ויושב אוהלים. בשביל שיהיה לו את היכולת להתגבר על עוצמות הרוע של עשיו עליו לקבל כוחות רוחניים שירדו לתוך החלק הרע של הגשמיות וישנו אותה.
ברכות-כוחות כאלו צריכים להגיע דווקא על ידי רמאות! 

 

רמאות לתיקון רמאות?
אין זו הרמאות הראשונה. הרמאות של יעקב באה לתקן את הרמאות של הנחש הקדמוני. הפוך על הפוך (בלשון האדמו"ר הזקן ב"תורה אור" כאן – "הפוך אל הפוך").
הרמאות של הנחש גרמה שגשמיות נכנסה לתוך הרוחניות. בתוך גן עדן הנקי והצח לפתע התגלה רע, על ידי חוה ואדם – יציר כפיו של הקב"ה ! אין דרך לגרום לכזה דבר בלי מאמץ מיוחד, תחפושת ורמאות.
הרמאות של רבקה ויעקב היא להכניס רוחניות לתוך הגשמיות הנמוכה ביותר, שיעקב לא יוותר רק "איש תם יושב אוהלים" אלא שישלוט, שיהיה גביר! שהגשמיות תשתחווה לו! 
לאחר שקרה מה שקרה הבין יצחק שמה' יצא הדבר, ואכן עשיו עדיין לא מסוגל לקבל ולהשתמש בברכות, ובדיעבד שמח על כך שהן הגיעו ליעקב.
ומעניין: לפי הסבר החסידות, בתחילת פרשת וישלח, יעקב הוא זה שחושב שכבר הגיע הזמן וניתן להעלות את עשיו ולהחזירו לקדושה. בשביל זה הוא שולח אליו את המלאכים והמתנות הרבות, אבל הם חוזרים ואומרים ליעקב: עדיין לא! עשיו לא מוכן. הוא הולך לקראתך לקרב עם ארבע מאות איש ולא מוכן ל"תיקון" והעלאה. כמו יצחק, גם יעקב רצה להחזיר את עשיו אל הקדושה בטרם עת, ונאלץ גם הוא להמשיך ולהמתין עד לבוא הגאולה: "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו" – העלאת עשיו תהיה רק לעתיד לבוא – "עד עלות השחר".

 

הדפסה שלח לחבר שתף