דף הבית | קישורים | צור קשר
ללמוד איך להתפלל | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > ללמוד איך להתפלל

ללמוד איך להתפלל

10/02/2013 - ל שבט התשעג הרב משה שילת

שעת התפילה היא שעה שבה ניתן להרדים לחלוטין את היצר הרע

"בגיל עשרים", מספר בעל התניא, "התלבטתי ביני לבין עצמי וחשבתי לאן ללכת. ידעתי שבווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש ללמוד איך להתפלל. ללמוד – ידעתי קצת, אך להתפלל – לא ידעתי כמעט כלום... והלכתי למעזריטש (למגיד ממזריטש). ה' יתברך הצליחני בהחלטתי ללכת למעזריטש".

העולם הדתי מתייחס כיום לתפילה כיסוד ובסיס לחיים הדתיים. הפיכת התפילה לדבר כה מרכזי הוא מעשה ידיה של תורת החסידות.

החסידות שמה את הדגש על הרגשת החיבור והדביקות בה' על ידי התפילה. אם בלימוד התורה אדם מאוחד עם דבר ה' שבא אליו מלמעלה ובמצוות האדם מבצע את רצון ה', הרי שבתפילה האדם מתעורר מעצמו ומבטא את רגשותיו ואת דבקותו. התפילה פותחת בתוכנו 'כלי', להכיל את אור התורה והמצוות בתוך נפשנו.

prayer או תפילה

בתפילה אנו מבקשים בקשות מה' ומודים לו, אבל עיקרה של התפילה היא התפילה עצמה – החיבור (תפילה מלשון פתילה, חיבור בין שני חוטים. דברי לאה "נפתולי אלוקים נפתלתי" מפורש על ידי המפרשים: התחברתי אליו, התפתלתי סביבו). מהסיבה הזו רוב התפילה עוסקת בגדלות הא-ל, בבריאת העולם יש מאין ובקשר של עם ישראל אל ה'.

הרבי מלובביץ' מבחין בהבדל מהותי בין המושג של תפילה כפי שהוא קיים גם אצל הגויים – prayer, לכפי שהוא אצל עם ישראל:

"תרגומה המדוייק של המילה prayer  הוא – 'בקשה'. אבל אצל עם ישראל הדבר נקרא "תפלה". "בקשה" מדגישה - שמבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן, מלמעלה למטה, את החסר לו. כאשר לא חסר לאדם דבר, או שאין לו רצון לדבר מסויים - לא שייכת בקשה.

"תפלה" מדגישה - התחברות עם הקב"ה, מלמטה למעלה. וענין זה שייך אצל כולם ובכל עת. כל יהודי יש לו נשמה הקשורה עם הקדוש ברוך הוא. אבל, בגלל שהנשמה ירדה לגוף ונתחברה אליו, מוכרחת הנשמה להתקשר עם ענינים גופניים, כאכילה ושתיה, שינה וכו' ובאותו זמן נחלשת התקשרותה עם הקדוש ברוך הוא.

ולכן נקבעו זמנים מסויימים ביום לתפלה, לחדש ולחזק את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. ולכן ענין התפלה ישנו - ובכל התוקף - גם אצל אלו שלא חסר להם שום דבר, כי, תפלה אינה תחינה ובקשה בלבד, אלא, עיקר ענין התפלה הוא - חידוש וריענון התקשרות ודביקות האדם עם הקב"ה".

כל היום בכוח התפילה

שעת התפילה מתוארת בספר התניא, כשעה שבה ניתן להרדים לחלוטין את היצר הרע ולאפשר ליצר הטוב לפעול בכל הכוח, להתמלא באנרגיות לקראת התעוררות היצר הרע לאחר התפילה. רגעי החיבור הללו מטעינים וממלאים בחשמל לקראת התמודדות עם עבודת היום ועם בלבולי העולם הזה, המחכים מעבר למפתן בית הכנסת.

דווקא התפילה, יותר מאשר לימוד תורה, מעניקה התעוררות למשך היום כולו. האדמו"ר הזקן הגדיר זאת בפשטות כך: 

"התפילה בכוונה היא עזר וסעד לאדם לעמוד נגד יצרו הרע כל היום, גם אחר התפילה, לקיים כל מצות ה' בין סור מרע ועשה טוב, כי נשאר לו לזיכרון במוחו ולבו כל היום. אך מי שאינו מתפלל בכוונה, אף שלומד כל היום הדינים בתלמוד ושאר ספרים, אפשר שיקיים מה שלומד ואפשר ויוכל להיות שלא יקיים מה שלומד, ויוכל להיות שיעבור לפעמים על מצות ה'".

לימוד התורה עלול להיוותר מחוץ לאישיות, ו"מידע" אודות אסור ומותר לא בהכרח רותם את האישיות לכיוון הרצוי. התפילה, החוויה, הרגש הרוטט, השמחה וההתלהבות – הם, ורק הם, מרוממים את האדם למקום אחר ומשנים את חייו.

הדפסה שלח לחבר שתף