דף הבית | קישורים | צור קשר
אין לך בן חורין | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > אין לך בן חורין

אין לך בן חורין

29/05/2013 - כ סיון התשעג הרב משה שילת

אפילו מעמד קבלת התורה מוגדר כמעמד של 'עבודה' - "תעבדון את האלוקים על ההר הזה"

אם ניקח צמח ונעניק לו חופש וחירות כמו לבעל חיים זה יהיה עבורו אסון. אם נשתול חיה באדמה 'בתנאים טובים' עם הרבה אוויר מים ואוכל... לא יהיה עבורה בית אסורים גרוע מזה. ההבדלים שבין צומח לחי אינם צדדיים אלא מהותיים, וכך גם בין צומח לדומם ובין חי למדבר.
מותר האדם מן הבהמה הוא השכל שיש למדבר ואין לחי, וזוהי איננה רק תכונה נוספת אלא מהות. לקחת מאדם את שכלו זה בדיוק כמו להפוך חי לצומח, ועוד יותר גרוע. 

 

דומם-צומח-חי-מדבר-יהודי!
בנוסף לדומם, צומח, חי ומדבר, יש סוג חמישי: עם ישראל (יסודו של רעיון זה בספר הכוזרי ופיתוחו והרחבתו בחסידות).
לעם ישראל ניתנה נשמה אלוקית והוא קיבל במעמד הר סיני תורה ומצוות ללמוד ולקיים. העם שלנו הוא סוג נבדל, שונה במהותו מכל הברואים גם יחד. הדומם, הצומח, החי והמדבר מתפקדים בתוך המציאות הפיזית של העולם ואילו יהודי הוא 'מעל העולם'. עם ישראל הם נציגי הבורא שבתוך הבריאה, "חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו".
יהודי שלא מתמקד בנשמתו, ובמזון שייעד לה הקב"ה - לימוד התורה וקיום המצוות, מוריד את עצמו ממדרגת ישראל למדרגת 'מדבר' סתם. לא מדובר על וויתור על מימד עומק, רוחני ומשמעותי בחייו, אלא על פספוס של המהות, ירידה מדרגת החיים שלו לדרגת חיים נמוכה יותר. יהודי שלא חי כיהודי מכניס את עצמו למאסר, כמו איילה שתחליט שהיא עץ, ועוד יותר מכך.
ולכן חירות אמיתית של יהודי תלויה לגמרי בהתמסרותו ללימוד תורה וקיום מצוות – "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (ברכות סא).

 

עבדות או חירות?
אבל זה לא קל. התמדה ויגיעה בלימוד תורה כמן גם דקדוק בקיום מצוות נובעים מהתכונה היהודית של קבלת עול מלכות שמים ועבדות, להיות עבד ה'. אפילו המעמד המרומם של  קבלת התורה מוגדר על ידי ה' כמעמד של עבודה -  "תעבדון את האלוקים על ההר הזה". איך ניתן לדרוש מהאדם להיות עבד ולומר לו שבדבר זה עצמו הוא נהיה בן חורין?!
התשובה היא שעבדות זו, היא טבעו של יהודי! התמסרות וקבלת העול אינה "שבירת המציאות" של היהודי אלא מהותו וטבעו האמיתי. ולכן רק בעבדות זו ניתן להגיע לחירות, לחופש של האדם להתנהג כרצונו האמיתי.
ולהיפך - מי שהולך אחרי יצרו הרע או שאיננו מתייחס ברצינות אל התורה והמצוות, וחושב שבזה הוא משוחרר וחופשי, הוא בעצם "אנוס"! לא חופשי ולא משוחרר: "מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה או לעשות עברה.. הוא אנס עצמו בדעתו הרעה...", זה לא הטבע של יהודי, כי באמת: "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו" (רמב"ם גירושין ב,כ).
האנוס ההולך אחרי יצרו הוא בעצם גם עובד קשה... "עבודת פרך". אחת המשמעויות של עבודת פרך היא עבודה שנוגדת לטבע העובד, אף אם היא קלה יותר (כפי אחד ההסברים של חז"ל: "מלאכת נשים לאנשים"). ובעניינינו -  הטבע היהודי הוא  דביקות בה', ואילו הליכה אחרי היצר, אף שנדמה שהיא הבחירה הקלה, היא עבודת פרך המייסרת את פנימיותנו, וכובלת אותנו לשפלותה.

 

הדפסה שלח לחבר שתף