דף הבית | קישורים | צור קשר
נקודות לראש השנה | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > אלול וחגי תשרי

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > אלול וחגי תשרי > נקודות לראש השנה

נקודות לראש השנה

08/08/2011 - ח אב התשעא

עיקר עבודת ראש השנה הוא בקבלת עול מלכות שמים. ולכן עבודת היום בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו.

דנין כל אחד כמה יכול לקבל אלוקותו ית'

"היום הרת עולם". על דרך דאיתא בגמרא "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים", וקודם הלידה צריך להיות הריון ובראש השנה הוא ההריון, כמ"ש "משפט לאלקי יעקב". כי עיקר המשפט הוא שדנין את כל אחד ואחד כמה יכול לקבל אלוקותו יתברך. וזהו "משפט לאלקי יעקב", כי כל ישראל נקראים בשם 'יעקב', כמאמר "יעקב חבל נחלתו".

וזהו גם כן שאנו מתפללים בראש השנה "זכרנו לחיים" ו"כתבנו לחיים", מהו ענין זכירה וכתיבה? הענין הוא כנ"ל, כי זכירה הוא למעלה מן הכתיבה וקאי על חיים נצחיים דהיינו אלקותו יתברך, כמאמר ו"אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ו"כתבנו" קאי על חיי הגוף. וזהו מה דאיתא בגמרא "ואלו צדיק ורשע לא קאמר", פירוש שאינו בא למטה באמירה כדי שישאר הבחירה לבני אדם, אבל למעלה בזכירה הוא נשאר.

וזהו "היום הרת עולם", פירוש "היום" בראש השנה, "הרת עולם", שנותן בכח לכל אחד ואחד כפי המשפט אלקותו יתברך והמשפט הוא לפי מעשה של שנה העבר וד"ל.

 (מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד תכח)

 

אבא, רחמני והשיבני אליך... 

עיקר עבודת ראש השנה הוא בקבלת עול מלכות שמים. ולכן עבודת היום – גם בגדולים ובעלי צורה – בעבודה הנראית כמו פשוטה, באמירת תהלים כל הזמן ולמעט בשינה בשני לילות אלו ככל האפשרי, ולהזהר בדברים בטלים עד קצה האחרון, גם משיחות איזה שיהיו. כהעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו אשר במשך שנה לא ראה אותו פנים וירא מאוד כי לא יחטא במאור פניו של אביו.

שזהו ענין התשובה דתקיעת שופר כמו שצועק: "אבא, אבא, רחמני והשיבני אליך"... בצעקת הלב, בדמעות נוזלים ונובעים מעצמן, כבעל יסורים גדולים ומלא מכאובים רחמנא ליצלן שאינו צריך שום התבוננות, הוא בוכה מאליו.

והדמעות האלו משֹביעים אותו. ויש בהם גם שמחה. היתום מילל, והבן בוכה. שההפרש הוא – זה אין לו שום משען, והבן עם שאביו רחוק וצר לו מאד, מכל מקום יש לו אביו.

וזהו "כי אבי ואמי [הרומזים לחכמה ובינה המולידות את האהבה והיראה. לקו"ת] עזבוני", שגם אם ח"ו בהעדר עבודה דמוח – בהתבוננות ולימוד התורה, ולב – בהתפעלות והסכם חזק בתפלה, ויום ירדוף יום בבהלה אחרי כל ההבל ואשר לא יועיל, עם כי מתטמטם רחמנא ליצלן הלב והמוח, מכל מקום הנה על ידי התשובה הנה "וה' יאספני" להיות כי הוא "אבינו מלכנו"...

 (מאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ חלק י' עמוד תכה)

 

 

ה'ראש' של השנה

ידוע המבואר בכמה מקומות בדא"ח [דברי אלוקים חיים = כינוי למאמרי חסידות] הטעם שנקרא 'ראש השנה' ולא 'תחלת השנה' – כי יום זה לגבי שאר ימות השנה הוא כמו ראש לגבי גוף ואברים. כמו שהראש – חיות כל האברים כלול בו, וגם אחר כך בגילוי, הרי מן הראש נמשך חיות לכל אבר בפרט, כך יום ראש השנה כולל בתוכו חיות כל ימי השנה, שכולם כלולים בו בהעלם, ואחר כך מתחלק בגילוי לימים פרטיים. 

ויש לומר שזהו אחד מטעמי האזהרה שהוזהרנו לייקר את הזמן בימי ראש השנה ביותר, כי השעות והרגעים בימים האלו כלליים הם, ונעלים על שאר ימות השנה, ולא רק בכמות כי אם גם באיכות וכדוגמת חומר המוח שבראש – לגבי חומר שאר אברי הגוף. 

ומובן אשר כמו בראש ואברי הגוף, אימתי יהיה האדם בריא – כאשר החיות שבראש יהיה בשלימותו, וגם יומשך ממנו לכל אבר ואבר חיותו השייך אליו. 

כך הוא עבודת ימי ראש השנה, אשר ימים אלו צריכים להיות מתאימים לענינם – ראש של כל השנה כולה. וגם שיהיו מקושרים עם שאר ימות השנה – להשפיע בהם חיות של קבלת עול מלכותו יתברך, לימוד התורה וקיום המצות.

 

(אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע חלק ג' עמוד תסח)

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף