דף הבית | קישורים | צור קשר
מעלת לימוד החסידות | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > י"ט כסלו ואדמו"ר הזקן

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > י"ט כסלו ואדמו"ר הזקן > מעלת לימוד החסידות

מעלת לימוד החסידות

13/11/2011 - טז חשון התשעב ממכתבי הרבי זי"ע

והוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמאמר רז"ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. והוא לימוד החסידות, דברי אלוקים חיים, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות).

  • הגדל תמונה

דווקא בדורנו הירוד, מוכרח לימוד הפנימיות

 

בתורה גופא הרי ישנם שני חלקים אשר בזוהר הקדוש נקראים גופא דאורייתא (ובלשון רז"ל במשנה הן הן גופי תורה) ונשמה דאורייתא אשר זהו נסתר התורה. 

מובן, שזה שיש לו עסק רק עם גוף האדם, הרי הוא גם-כן יש לו קישור עם האדם, בכל-זאת בכדי שיהי' הקישור מלא חיות ויהי' לו חשק לזה ויתן פריו הטוב – צריך לדעת מבנה הגוף וכל פרטיו ועניניו ומוכרח הדבר שיתבונן במציאות ומהות נשמת האדם, עניני' ופרטי' ואז יוכל לכוון היטב בכל הנוגע לגוף האדם. 

 

וככל הדברים האלה כן הוא גם בנמשל: 

היו ימים מקדם ורוב בני ישראל היו בריאים בתורה ומצוות. וכיוון שהתורה על הרוב תדבר, וכהכלל אשר כלל הרמב"ם, הרי כמו גוף הבריא מוכרחים היו כל בני-ישראל לאכילה ושתיה, היינו לימוד נגלה דתורה ופשטי התורה, ורק אלו אשר עסק להם עם האברים הפנימיים של הקומה שלימה של עם ישראל ובפרט עם הלב והמוח, התעסקו גם-כן בפנימיות התורה. 

 

אבל כעבור זמן רב ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ובעולם גופא נתרבה החושך יותר ויותר אשר נתמעטו הלבבות ונתבלבלו המוחות וכלשון הנביא מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, אי אפשר להסתפק באכילה ושתיה גרידא, כי אם צריך למצוא גם סממני רפואה. וכפי גודל החושך כן גדלה גם הסכנה – סכנת החולה – וההכרח לסממני רפואה הולך וגדול. והעיקר בהם – לחזק ולעורר את החיות שבנשמה, הפנימיות דנשמת ישראל. אשר אז יוכלו להחזיק מעמד מבלי להבט על הנסיונות, ההעלמות וההסתרים.

וכיון שהתורה על הרוב תדבר כנ"ל, גדול ההכרח על כולנו ללמוד פנימיות התורה, תורת החסידות, ושהיא המביאה רפואה לעולם, וכמבואר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.

 

המורם מכל הנ"ל הוא כדברי רז"ל (שבת לא, א) על הפסוק והי' אמונת עתיך וכו' יראת ד' היא אוצרו, שאף מי שלמד כל הששה סדרים שבתורה ואפילו הכי, אם יראת ד' היא אוצרו אין, אי לא לא. ומסיים שם שמוטב שלא ילמוד אם אין יראת ה' גו'. וזהו האמור על אותו הזמן והמקום אשר אפשר הי' להגיע לתורה בלי יגיעה יתירה, ואפי' בלא השתדלות וכו', ומכ"ש בימינו אלה, אשר רואים אנו במוחש אשר בעת שעוסקים בתורת החסידות, פנימיות התורה, הנה ברוב היותר גדול נשארים יראי ה'

 

                                                                                                    (מאיגרות-קודש חלק ד עמוד שעו)

 

לימוד החסידות כהכנה לתפילה

מה שמבקש עצה בהנוגע לעניין התפלה – שאינו מרגיש עניינה במחשבה דבור ומעשה ואינה משפיעה עליו. 

הנה אין פלא בדבר לאחר פסק המשנה "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש", ופירש רש"י הכנעה (ושפלות), שלשון המשנה בזה הוא ציווי וגם הודעה – שאי אפשר שתהי' התפלה כדבעי אם אין הקדמת ענין ההכנעה. 

וענין ההכנעה אי אפשר שיבא מצד עצמו, כיון שהאדם הוא 'מציאות'. ונוסף על זה הרי יצרו הרע אקדמי' לטעניתי'. 

אבל – "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", שהתורה מגלה תרופה גם לענין הישות וה'מציאות' שממנה הגאוה, 

והוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמאמר רז"ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. והוא לימוד החסידות, דברי אלוקים חיים, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות). 

ומובן מעצמו שלא נצרך לעורר על זה שתפלה צריכה להיות בטהרה. 

ואם יתנהג בלימוד הנ"ל אליבא דנפשי' ובפרט קודם התפלה בבוקר – יועיל זה להתפלה. 

 

ומכיון שהתחלת הבקשות בהתפלה היא בקשת חכמה בינה דעת – ברכה הראשונה מברכות האמצעיות שהן בקשת צרכיו – הרי בוודאי שגם לאחר התפלה ובמשך היום יהי' לו שיעור קבוע בלימוד תורת החסידות, וכמאמר רבנו הזקן שעיקר הקביעות הוא קביעות בנפש, ו"קבוע אינו בטל". 

מובן שהנ"ל הוא הן בהנוגע לעצמו והן בנוגע לאותם שיכול להשפיע עליהם, כי הרי מי שיש בידו למחות וכו'.

                                                                                                                         (מאגרות-קודש חלק י עמוד רלד)

 

 הקב"ה מגלה מסתוריו ע"י הבעש"ט

מקרר מלימוד פנימיות התורה! ולא הייתי מאמין זה לולא ראיתי זאת בפירוש. והיאומן כי יסופר, אשר איש מקושר לגזע הרוזינאי, מביא כמה פעמים בספרו ד"ת ומופתים מהבעש"ט ותלמידיו, וא"כ בטח יודע מאגרת הקודש של הבעש"ט שהמשיח אמר לו שיבוא כשיפוצו מעיינות הבעש"ט חוצה – ואחר כל-זה כותב ומדפיס לרבים, אשר כל מי שלא הגיע לזה אשר "יערה עליו רוח ממרום להתנהג בקדושה וטהרה ופרישות יתרה" לא ילמוד אלא בנגלות התורה. 

 

והגע בעצמך: האריז"ל אמר (כמו שהביא רבנו הזקן בשמו ב'אגרת-הקודש' סימן כ"ו) דדווקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצווה לגלות זאת החכמה. 'רעיא מהימנא' הוא משה רבנו אמר (זוהר חלק ג קכד, ב) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי (ועיין גם-כן תיקוני זוהר סוף ת"ו). הקב"ה מגלה מסתורין שלו על-ידי הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו וגם בדורותנו אלו, ובלבד שתבוא הגאולה, חרות מיצר הרע ושעבוד מלכיות, ושכל-זה יהי', כנ"ל ברעיא מהימנא, ברחמי, וכל אשר ההשפעה בידו צריך הי' לצעוק בקול פנימי: אחינו בני ישראל חוסו על עצמכם ועל כלל ישראל והפיצו תורת ודברי אלוקים חיים. ולהודיע ממה שכתב רבי חיים ויטל בהקדמתו לשער ההקדמות שעל-ידי זה הוא עכוב קץ הגאולה, היינו שמעכבין על-ידי זה את עצמו, את כלל ישראל וכביכול את השכינה בגלות. 

 

ותמורת זה נדפס, אשר לעת עתה יש לחכות ולהסתפק בלימוד הנגלה, וכשיפנה ויערה עליו רוח ממרום ויתנהג בקדושה ובטהרה ופרישות יתרה אז יתחיל בלימוד פנימיות התורה!

האומנם לא די בצרות ישראל עד עתה ח"ו? ואין מספיק ח"ו הגלות? או שח"ו לא יאמנו דברי הגואל אחרון הוא משיח צדקנו, דכשיפוצו מעיינות הבעש"ט חוצה אז יבוא. והם הם דברי הגואל ראשון הוא רעיא מהימנא, דבגין דיטעמו מספר הזהר יפקון מן גלותא?

 

(מאיגרות-קודש חלק ג עמוד קנט)

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף