דף הבית | קישורים | צור קשר
בצל אדמו"ר הזקן | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > י"ט כסלו ואדמו"ר הזקן

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > י"ט כסלו ואדמו"ר הזקן > בצל אדמו"ר הזקן

בצל אדמו"ר הזקן

15/11/2011 - יח חשון התשעב מרשימות הרבי הריי"ץ

פעם אחת היה קור גדול ביותר, וקראו לנכרי להסיק את התנור, והתחיל להניח העצים. בהיות התנור גדול, כשהתחיל להניח העצים וראה שאין נכנסים בנקל כל כך, סידר העצים בקירוב אל פי התנור והדליקם, וכרגע נתמלא הבית עשן, והתחיל לדחוק העצים הבוערים פנימה יותר...

  • הגדל תמונה

תורה לוקחים במסירות נפש

 

עובדה הוה בחורף תקנ"ט או תק"ס בהיות הרבי ה"צמח צדק" בן תשע שנים, חשק מאד להיות בין השומעים דא"ח בלילי שבתות ולא הניחוהו. ויתחנן לפני סבו רבנו הזקן ולא הועיל. ויצטער מאד על זה, ויתחכם ולמצוא איזו עצה לשמוע את התורה שאומר בלילי שבת.

דירתו של רבנו הזקן היתה משני בתים שבכל אחד מהם שני חדרים, ושני כתלים מחברים הבתים. בבית אחד דרו בני ביתו של רבנו הזקן ובבית השני דר רבנו הזקן בעצמו. מחדר הראשון היו שליבות אל העליה שעל גבי חצי הבית הזה.

והנה בחדר שלפני חדר מושב רבנו הזקן היה תנור גדול (שגם היו אופים בו מזמן לזמן) אשר פי התנור היה בחדר החיצון, וכותל התנור נכנס לחדר שבו ישב רבנו הזקן. התחכם הרבי ה"צמח צדק" והתחבא בתנור והיטה אזנו ושמע אימרות רבנו הזקן, כך נמשך הדבר כמה שבתות.

פעם אחת היה קור גדול ביותר, וקראו לנכרי להסיק את התנור, והתחיל להניח העצים. בהיות התנור גדול, כשהתחיל להניח העצים וראה שאין נכנסים בנקל כל כך, סידר העצים בקירוב אל פי התנור והדליקם, וכרגע נתמלא הבית עשן, והתחיל לדחוק העצים הבוערים פנימה יותר, אך כשראה שאי אפשר, הוכרח לכבותם ולהוציאם, לראות מפני מה אין העצים נכנסים לתנור עד הכותל, וירא כי נער בתנור, ויצעק צעקה גדולה, וישמע גם בחדר רבנו הזקן, וגם בבית הדירה השני, ויבהלו כולם לגודל הצעקה. בהיות הבית מואר רק בנר קטן וגם עשן העצים שכיבה הנכרי היה מחניק, לא היה אפשר ברגע הראשון להכיר מי הוא הנמצא בתנור. אך אחר כך ראו כי זה הרבי ה"צמח צדק", ואז נודעה התחכמותו במקום מחבואו.

הרבנית הצדקנית מרת רבקה – אשת הרבי מהר"ש – סיפרה ששמעה מהסבתא מרת שיינא (אשת רבנו האמצעי) אשר באותו מעמד אצל חמותה הרבנית סטרנא (אשת רבנו הזקן):

כשהוציאו את הילד מהתנור, היה נפחד כולו. חמותי – הרבנית סטרנא – צעקה אל בעלה רבנו הזקן: ראה נא מה שאפשר היה לקרות, אסון כזה, לאנשים אחרים אתה מרשה – להיכנס – ואילו כשבן שלך (נכד כבן) התחנן – לא הרשית לו. אמר לה רבנו הזקן: הס הס, משה רבנו הגיע להר סיני על ידי אש (ראיית לבת האש שבסנה) וזכה שעל ידו יהיה מתן תורה. תורה "לוקחים" רק במסירות נפש. הוא יהיה בריא ויאריך ימים.

 

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמוד 1145)

 

 

 

 

אלוקות, קדושה, איי איי

 

חלק מתיאור יום השבת של רבינו הזקן במינסק

 ימים ספורים לפני הויכוח הגדול בשנת תקמ"ג

 

 במינסק היו מתפללים ותיקין, ולכן לעת תפלתו של רבנו הזקן, בשעה התשיעית, כבר היו המתפללים אחרי סעודת שבת, וכך התקבץ קהל רב לשמוע אל הרינה ואל התפלה של רבנו הזקן והחסידים.

רבנו הזקן התפלל וגם קורא בתורה בעצמו והיה דייקן גדול גם בניגוני הטעמים, מה שהפליא את השומעים. על הרוב היה רבנו הזקן קורא בתורה בעצמו בנגינה מדויקת ובדקדוק רב לפי חוקי הדקדוק. מספרים שאף כי מבטאו היה אשכנזי ולא ספרדי, היה ניכר במבטאו הבדל בין ע' לא' ובין ח' לכ' כדרך הספרדים.

בשעת קריאתו בתורה, היה עומד לצד ימין מכוסה בטליתו על פניו ולא היו רואים רק את הדיקנא קדישא, והעולה לתורה היה עומד לשמאלו.

ויש לפעמים היה מגביה את טליתו ומסתכל בעולה לתורה, וכמה פעמים אירע שהעולה היה מתעלף מרוב פחד.

חסידי רבנו הזקן היו מספרים, שמי שזכה להיות מהקוראים לתורה כשרבנו הזקן היה הקורא בתורה, זכה לאור גדול.

המנין של רבנו הזקן היה מתפלל מלה במלה. תפלת החול היתה נמשכת כשעה וחצי ולפעמים שעה ושלשת רבעי שעה. ותפלת שבת כפליים ויותר מלבד זמן קריאת התורה.

הסדר היפה, המשמעת של החסידים והמקיף הכללי של התורה והעבודה, עשו רושם גדול על הקהל הגדול שהתאסף לראות ולשמוע את הנעשה בבית הכנסת שרבנו הזקן התפלל בו.

המשך יום הקיץ הארוך התפשטה השמועה בעיר, ואין פלא שלעת הסעודה השלישית התקבץ קהל רב, שלא הכילו כותלי בית המדרש, ועוד טרם שבא רבנו הזקן החליטו להוציא את הבימה מבית הכנסת, כדי שכל  הקהל יוכל לשמוע את תורת רבנו הזקן.

 

מהחסיד רבי אבא ז"ל מצאשניק שמעתי שאביו ראה כמה פעמים את רבנו הזקן ואחר כך היה מקושר לבנו הרבי האמצעי, וחותנו היה מקושר לרבי אהרן מסטראשעלע.

דיבורו של רבי אהרן – מספר רבי אבא – היה להבת אש, וכשהיה מזכיר את שם רבנו הזקן, היה עומד מלוא קומתו ומפסיק לדבר מרוב דביקותו.

כשנכנס עם המיועד להיות חותנו אל רבי אהרן, סיפר להם רבי אהרן: "כשהייתי בן שבע עשרה שנה, זכיתי לראות את הרבי הקדוש. הייתי מהחבריא שבאו למינסק וזכו לראות את הרבי במעמד ומצב של "שר צבא ה'" – רבי אהרן התלהב, רץ בחדרו אנה ואנה ודיבר לעצמו: "אלקות, קדושה, איי, איי" וכך שהה זמן רב ואחר כך המשיך את סיפורו אודות הויכוח אז במינסק, "אלפי אנשים היו אז במינסק בבית הכנסת. כשהרבי הקדוש עלה על הבימה נפל פחד אלקי על כולם, ועמדו אז באותו מעמד ומצב שישראל עמדו ליד הר סיני. כשהרבי התחיל לומר את תורתו והשמיע המלים "שמע ישראל" נהיה כל הקהל נרגש ונלהב מההתלהבות הקדושה. מראהו של הרבי וקולו היו מאויימים ועל כולם נפלה אימה ופחד של יראת שמים".

בשנת תרס"ד בהיות רוחו של רבי אבא טובה עליו, נתן לי העתק מהדרוש שאמר רבנו הזקן במינק כפי שמצא בניירות העזבון של חותנו.

החסיד רבי אבא כשסיפר את כל האמור, התלהב כולו והיה אומר: אף שאחר כך זכיתי לראות את רבנו האמצעי ולהתקשר לרבי ה"צמח צדק", מכל מקום לעולם לא אשכח את אשר ראיתי ושמעתי אז מפי החסיד (חסיד, צדיק, קדוש וטהור, אבל לא רבי) רבי אהרן, כשחזר על מאמרו זה של רבנו הזקן. הוא היה אז כמו בשמעו דבר הוי' יוצא מפי קדש הקדשים רבנו הזקן.

(רשימת הרבי הריי"ץ "ויכוח מינסק")

שלח תגובה הדפסה שלח לחבר שתף