דף הבית | קישורים | צור קשר
יצירות חב"דיות | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > סקירות ספרים

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > סקירות ספרים > יצירות חב"דיות

יצירות חב"דיות

29/01/2012 - ה שבט התשעב הרב שלמה יוסף זוין ז"ל

רובם הגדול של מאמרי הרש"ב, היו מאמרי "השכלה" עמוקים. בנו, הריי"צ, הלך בעת הראשונה בדרכי אביו. אולם תנאי הזמן והמקום, המצב הירוד של היהדות ברוסיא הסובייטית והצורך לעורר את השומעים בדברי עידוד וזירוז, השפיעו על מאמרי החסידות שלו, שיהיו חדורים ביותר ברוח של "עבודה". ויש אשר תוכן המאמרים היה תלוי בשומעים. אלה, שנאמרו לפני ה"תמימים" או חסידים- ותיקים, היו בעיקרם מכוונים להסביר מושגי קבלה ידועים לפי השיטה החב"דית, מאמרי "השכלה". ואלה, שהיו נועדים לסתם-חסידים, היה העוקץ שלהם נטוי כלפי ה"בכן", ההתעוררות ל"עבודה".

  • הגדל תמונה

השכלה, עבודה ודרוש

שלוש צורות לחסידות החב"דית בכלל: "השכלה", "עבודה" ודרוש. "השכלה" כיצד? אותם מאמרי החסידות העוסקים בבירור ענינים מופשטים עמוקים, אם בספירות העליונות והשתלשלות העולמות ואם במה "שלמעלה מסדר ההשתלשלות", "גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם", או אלה שמתעמקים בחקר תכונות הנפש, כוחותיה, מדותיה וצירופיהם וצירופי צירופיהם. מאמרים אלה וכיוצא בהם נקראים בשם "השכלה". דומה שהדבר יהיה לחידוש בעיני הקוראים. הורגלנו למושגי "השכלה" ו"משכילים" במובן אחר לגמרי. אבל כך היא העובדא: החבדיי"ם יש להם "השכלה" ו"משכילים" משלהם.

 

ויש סוג אחר של מאמרים, שה"עבודה" היא הטובעת את חותמם. מאמרים אלה מדברים בעיקר על מדריגות האהבה השונות לאלקות, על חובותיו של האדם בתקון המדות, בקיום המצוות, בלמוד התורה וכדומה. החסידים המאריכים הרבה בתפילה  נקראים בשם "עובדים". ויש גם החלק ה"דרושי" של החסידות החב"דית. אלה הם המאמרים המתכוונים בעיקר לבאר ולפרש פסוקי התורה ומאמרי חז"ל לפי הדרך החב"דית. ודאי, התחומים יונקים זה מזה. אין לך מאמר "השכלה", שלא יצא ממנו איזה "בכן" של עבודה ואיזה ביאור של פסוק. ואין לך מאמר "עבודה", שלא יהיה בנוי על יסוד איזה הסבר חב"די. והוא הדין במאמר ה"דרושי". אבל המדובר הוא על הדגש החזק של המאמר, על עיקר כיוונו. במובן זה יש להבחין בין שלושת אלה הסוגים.

 

רובם הגדול של מאמרי הרש"ב, היו מאמרי "השכלה" עמוקים. בנו, הריי"צ, הלך בעת הראשונה בדרכי אביו. אולם תנאי הזמן והמקום, המצב הירוד של היהדות ברוסיא הסובייטית והצורך לעורר את השומעים בדברי עידוד וזירוז, השפיעו על מאמרי החסידות שלו, שיהיו חדורים ביותר ברוח של "עבודה". ויש אשר תוכן המאמרים היה תלוי בשומעים. אלה, שנאמרו לפני ה"תמימים" או חסידים- ותיקים, היו בעיקרם מכוונים להסביר מושגי קבלה ידועים לפי השיטה החב"דית, מאמרי "השכלה". ואלה, שהיו נועדים לסתם-חסידים, היה העוקץ שלהם נטוי כלפי ה"בכן", ההתעוררות ל"עבודה".

 

מאמרים, קונטרסים והמשכים

מאמרים, קונטרסים ו'המשכים' – בשלש צורות אלו באו לידי ביטוי הרעיונות החב"דיים של הרבי מליובאוויטש, רבי שלום-דובער.

מאמרים – זוהי הצורה הרגילה של כל האדמו"רים החב"דיים, מראש השושלת - מחולל חב"ד ויוצרה - אדמו"ר הזקן מלאדי, ועד היום.

רבי שלום-דובער היה נוהג מפרק לפרק לפרסם אף קונטרסים מיוחדים בכתב, שלא נאמרו בתורה שבעל פה. 'קונטרס התפילה', 'קונטרס עץ החיים' ועוד.

ה'המשכים' הם מאמרים ארוכים, עמוקי-העיון, שנאמרו במשך זמן ידוע. בכל שבת היה המאמר מתחיל כאילו ב'דיבור' חדש, אלא שתיכף אחרי השאלות הראשונות של "ויש להבין" וכיוצא, היה עובר לביאור הדברים על יסוד המאמר שקדם לו. ידועים ביותר ה'המשכים' של תרס"ו, עת"ר ותער"ב. נקראים בשמות: 'המשך יום-טוב של ראש השנה, רס"ו' (כולל ששים אחד מאמרים), 'המשך עת"ר', ו'המשך בשעה שהקדימו, תער"ב' (מאה וארבעים וארבעה מאמרים).

                                                                        

 

העתקות, הכפלות והדפסות...

למן מחולל החב"ד ויוצרו, בעל ה"תניא", לא פסקה תורה מעל שלחנם של כל ממשיכי השושלת האדמו"רית-החב"דית מדי שבת בשבתו ומועד במועדו. ובכל פעם נמסרת התורה ב"כתב", אם על-ידי האדמו"ר בעצמו או על-ידי ה"חוזר" הקבוע שלו. מעתה צא וחשוב: קרוב לק"ן שנה שהולכות ומתחברות כמעט בכל שבוע יצירות חב"דיות! הספרים שנדפסו הם בבחינת הכמות כטיפה מן הים לעומת הספרות הרחבה שבכתבי-היד, ספרות שקצתה נשתמרה בידי ותיקי החסידים וקצתה ודאי נאבדה. אלא שמבחינת האיכות מה שנדפס הוא מן התמצית של החב"דיות: הספרים הקלסיים: "תניא", "ליקוטי תורה", "תורה אור", ספרי אדמו"ר האמצעי, ועוד.

בימיו של האדמו"ר רבי שלום-דובער מליובאוויץ' (אביו של האדמו"ר הריי"צ) הוכנסו שכלולים בסידור ה"כתבים". התחילו להשתמש במכונת-הכפלה, בפיקטוגרף, במכונת-כתיבה וכדומה. אלה מה"כתבים", שנמסרו לקהל (לא כל ה"כתבים" הם כאלה) היו נפוצים כבר בטפסים למאות בבת אחת, מבלי שיצטרך, כמו בימים מקדם, כל חסיד הנכסף לתורת רבו או לשבת בעצמו ולהזיע זמן רב על העתקת ה"כתב" או לשלם שכר ידוע להמעתיקים, שאומנותם בכך. גם ה"כתבים" ה"נכפלים" עלו, כמובן, בסכום ידוע, אבל לעומת מחירים של אלה, שנכתבו בידי אדם ממש, כבר היה זה בזיל-הזול.

ה"ועד להדפסת דא"ח" ("דברי אלקים חיים", מונח למאמרי-חסידות; יש כותבים ד"ח, דברי חסידות) על-יד האדמו"ר הריי"צ ז"ל בווארשא, שכלל את הדבר עוד יותר. כפעם בפעם הוא מוציא מאמרי חסידות של הרבי בדפוס...

הדפסה שלח לחבר שתף