דף הבית | קישורים | צור קשר
לך ממך, לך לעצמך, לך הלאה! | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > לך ממך, לך לעצמך, לך הלאה!

לך ממך, לך לעצמך, לך הלאה!

16/02/2012 - כג שבט התשעב הרב משה שילת

צריך לבטל את עצם הרצון
מ'לִרצות כל דבר'

חודש תשרי עמוס החגים חלף לו ואנחנו מוצאים את עצמנו בימי חולין סתווים. ימי מרחשוון הם אפורים כל כך בעיקר על רקע החודש שקדם להם, החודש השביעי שהוא "משוּבַע בַּכל" (ויק"ר כ"ט,ח), ממש בערב שבת (ז' חשון) עולי הרגל האחרונים כבר שבו לביתם ודומה שמן החגיגיות וההתרגשות לא נותר דבר. ומה עכשיו? האם נגזר על רוממות הרוח להיעלם, האם החגים היו ואינם?

 

קדימה! לֵךְ לְךָ!

 

אם עוד לא התחלנו לזוז אז הנה, הגיע הזמן לפרק את החבילות של חודש תשרי וליישם את כל ההשפעות וההחלטות הטובות בחיי היום-יום.

 

יראת הרוממות של הימים הנוראים, חוויית התשובה ברמותיה השונות, החיבוק האוהב של חג הסוכות ושיא השמחה של שמחת תורה – הם מטענים לשנה שלימה, ועיקר העבודה מתחילה כעת – כשנוצרת האפשרות לממש אותם בחיים הכי רגילים שאנו כבר בתוכם.

 

***

 

איך מתחילים?

 

לך לך –  לך ממך, צא מעצמך! הא'-ב' של חסידות הוא: תפסיק לחשוב על עצמך, להיות "מונח" בעצמך ולהסתבך... לך לך "מארצך" – מענייניך הארציים והחומריים, ואפילו: "ממולדתך" – מידותיך, האופי שלך, "ומבית אביך" – שכלך והבנתך.

בטל הכל בכל מכל כל. פנה אל "הארץ אשר אראך" – הרצון האלוקי נטו. תן לו את המפתחות,  לך לאן שהוא יראה לך. תתמסר.

עבודת ה"ביטול" המופיעה בפרקי אבות: "בטל רצונך מפני רצונו", מתפרש בחסידות לא רק כביטול הרצונות הרעים אלא כביטול של עצם הרצון מ"לרצות כל דבר". אנו שואפים למצב של "לא רוצה כלום" – אלא רק מה שה' רוצה.

כשיהיה בתחילה: "שִׁכְחִי עמך ובית אביך" – לשכוח מעצמך , אז יתקיים גם המשך הפסוק: "ויתאוו המלך יופיֵךְ". (תהילים פרק מ"ה)

 

הסיבה לכך שהתחלת עבודת ה' קשורה לביטול כל הרצונות נעוצה בכך שהנפש הבהמית (היצר הרע במובנו הרחב) משולבת בכל חלק מאישיותינו. הנפש הבהמית מסיטה את המבט מה' ומרכזת את האישיות בשאיפות ורצונות של העולם הזה. משום כך,  מוכרחים לכל לראש "לצאת מעצמינו" ולשאוף ל"ביטול היש". ללא הביטול הזה הנפש הבהמית תמשיך לסרבל את עבודת ה' שלנו עם אינטרסים ובלבולים שונים ומשונים.

 

 

***

 

 

לאחר עבודת הביטול, מגיע מקומה של העבודה על פי  הפירוש השני של "לך לך" – לך לעצמך ! הבט לתוכך, אל הנפש האלוקית הזכה והעדינה, המשתוקקת בערגה לבוראה. כעת תוכל להיות שלם עם עצמך האמיתי, תלמד את נפשך הבהמית להקשיב לאלוקית ולתת לה לנהל את הגוף, לנתב את דרכך "אל הארץ אשר אראך". לארץ ישראל שבה ה"א-ל" הוא ה"שר" והשולט היחידי.

 

ואם התקדמת והגעת לדרגה נפלאה זו, כאשר הנשמה היא המנהיגה את חייך, אומרים לְךָ: לֵךְ, המשך לצעוד הלאה!  "קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך" (שיר השירים ב,י) –  קדימה צעד אל השורש והמקור הנשמה. תתרומם, תרים כנפיים. לא כל הנשמה מתגלה בגוף, רק הארה ומקצת ממנה, אבל עיקרה הוא למעלה. תתקדם, תגיע גם לשם.

 

ואם אתה מרגיש שגם לשורש הנשמה הגעת? חזור עוד פעם לפירוש הראשון: לך לך – צא מעצמך ! אל תתן לעצמך לחוש מנוחה ונחלה בעבודת ה'. כשאתה מרגיש טוב עם עצמך, טוב אמיתי (!) אחרי תהליך של התעלות וזיכוך החומר – זהו האות שהגיע הזמן שוב להתחיל מהתחלה "ביטול היש".

גם אם אתה באמת כבר מזוכך הרי "גם צדיק גמור שאוהב את ה' אהבה בתענוגים" הוא "יש" - יש כאן מישהו שאוהב... וצריך דחוף להישאב לגמרי באלוקות - "לאשתאבה בגופא דמלכא" לצאת מעצמך...

 

לך לך.

הדפסה שלח לחבר שתף