דף הבית | קישורים | צור קשר
...וציוונו להדליק! | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > ...וציוונו להדליק!

...וציוונו להדליק!

16/02/2012 - כג שבט התשעב הרב משה שילת

אבי המשפחה שם כיפה על הראש
והדליק בהתלהבות את הנרות

מי שרוצה חוויה רוחנית שלא תישכח ממנו מוזמן לעשות מעשה: לרכוש כמה חנוכיות פשוטות מפח ונרות צבעוניים וללכת (עם חברותא. חשוב !) להקיש בדלתות של עמך בית ישראל, להציע לאנשים להדליק נרות חנוכה.

מניסיון של עשרים שנה רצופות ברוך ה', אני רוצה לומר לכם: זה עובד ובגדול. בממוצע, מתוך עשר משפחות, ארבע לפחות כבר הדליקו (טוב מאוד, תגיד להם מילה טובה ואפילו דבר תורה קצר), שניים אומרים 'לא תודה', מישהו מתעצבן (לא נורא!) ולפחות אחד - שניים מכניס אותך לבית בחיוך רחב וקורא לכל הילדים 'בואו תראו מה הביאו לנו'. במקומות שעוד קיים ריכוז של עולים מחבר העמים פחות מדליקים מעצמם ואחוזי הביקוש גדלים.

אתה מדליק איתם ביחד, שר "הנרות הללו" ו"מעוז צור", ואת ההתרגשות שלהם ושלך אי אפשר לתאר. עולות לי דמעות כשאני כותב את זה, הרגעים הנפלאים הללו בתוך הבתים, השמחה והאור בעיניים – ממשיכים ללכת איתך עוד זמן ארוך.

לא אשכח לעולם קשיש עולה מרוסיה, בבניין בנתניה, שמיד לאחר ההדלקה והריקוד שאג לפתע "אלע גויים אוף צלוח'ס..." (=כל הגויים לעזאזל...) ופרץ בבכי. שנה לאחר מכן הגענו שוב לביתו ואשתו סיפרה לנו שהוא נפטר, ושבמשך כמה חודשים המשיך אותו ליל חנוכה להעסיק אותו.

יש כמובן את הסיפורים הפחות דרמטיים אבל המאוד משמחים ונוגעים ללב של הורים וילדים קטנים, כשאבי המשפחה שם כיפה על הראש ומדליק בהתלהבות את הנרות, ואתה רואה אור, ממש אור בעיניים של כולם, אור אין סוף...

אני מודה מעומק ליבי לרבי מלובביץ' זצ"ל שהרגיש את הנפשות הצמאות להתקרב לה' על ידי מצוותיו ודחף אותנו לעבודה (וזה לא תמיד קל...).

אז לכבוד חנוכה, החג שבו מצווה עלינו להדליק נרות ולהאיר גם את "נר ה' נשמת אדם" – להדליק יהודים, הנה כמה "הלכות הפצת יהדות" שלומד הרבי מנרות חנוכה:

  1. זמן הדלקת הנרות הוא "עד דכליא מן השוק ריגלא דתרמודאי" -  אור התורה והמצוות צריך להגיע עד הקצה האחרון, גם על אלו שהם בבחינת 'תרמודאי' מלשון 'מורדים'. צריך להשפיע ולקרב גם את אלו המורדים וכופרים בתורה, ולהביאם עד כדי מצב של 'כליא' – כלות הנפש לה'.

 

  1. ההלכה כבית הלל 'מוסיף והולך', בכל יום מוסיפים עוד נר - ההארה וההשפעה על החוץ צריכה להיעשות מתוך התקדמות מתמדת ובלתי פוסקת. להמשיך ולהשפיע עוד ועוד, מוסיף והולך, בלי להסתפק במה שעשינו אתמול.

 

  1. נרות החנוכה צריכים להיות מונחים במקום בלי לנוע – "מניחו על פתח ביתו". באותו אופן, כאשר יהודי מתעסק בהפצת יהדות ובהארת הסביבה עליו לדעת שמשימה זו צריכה להיות קבועה ומונחת בנפשו. עליו להתעסק בכך כדבר שהוא חלק ממנו ומסדר חייו התמידי. 

 

  1. ההלכה קובעת כי עלינו לדאוג לכך שהנרות אותם אנו מדליקים יהיו מסוגלים להמשיך ולדלוק עד לשעה המתאימה. גם כאשר פוגשים יהודי אחר ומשפיעים עליו, יש לדאוג לכך שאותה השפעה תהיה משמעותית ותמשיך "לדלוק" בתוכו לאורך זמן.

 

  1. גם הדר בעליה ובגג, צריך להדליק את הנר בצד הפונה לרשות הרבים. ההוראה הנלמדת מכך היא שגם 'בני עליה', אותם אלו שנמצאים בדרגות רוחניות מרוממות חייבים להשפיע ולהאיר את חשכת העולם.

 

  1. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית. השמן מסמל את פנימיות התורה – 'רזין דאורייתא'. ההוראה מכך היא שצריך להשפיע גם את השמן לכל יהודי, אף לזה שנמצא עדיין 'בחוץ' ורק מתחיל את דרכו בקיום התורה והמצוות. אין לחשוש מחשיפתו לפנימיות התורה מוקדם מדי, אדרבה -  "המאור שבה יחזירנו למוטב".
הדפסה שלח לחבר שתף