דף הבית | קישורים | צור קשר
עד דלא ידע? | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > עד דלא ידע?

עד דלא ידע?

15/03/2012 - כא אדר התשעב

היצר הרע הוא בסך הכול
בדיחה טובה

השבת עדיין ספוגה בריחו של פורים, ועם אדי האלכוהול האחרונים הגיע הזמן להבין מה פתאום "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז,ב).

האם חשבנו מה חז"ל אומרים לנו? להשתכר בפורים עד שלא נדע בין ארור המן לברוך מרדכי?! היתכן שעלינו לאבד את הראש לגמרי עד כדי לשכוח את עיקרו של יום הפורים עצמו? האם תמו הגבולות וכבר אין טוב ואין רע בעולם? 

בחסידות חב"ד מופיעים שני פירושים למאמר מופלא זה:

 

גם בתת מודע המן ארור

בכל השנה אנחנו יודעים שברוך מרדכי וארור המן, אנחנו מבינים היטב איך שענייני הקדושה הם ברוכים וענייני הטומאה הם ארורים. אנחנו עובדים קשה על מנת להפנים ולהרגיש את המשיכה אל הטוב והסלידה מהרע – אך יש בכך חסרון אחד: אין לנו מושג מה יחשוף התת-המודע שלנו ברגע של חוסר בקרה ושליטה.

השכרות גורמת לאדם להיחשף ללא הבלמים הרגילים; "אדם ניכר בכיסו, בכוסו ובכעסו". השיכור מונע מתוך מי שהוא ולא מתוך מה שהוא חושב או מרגיש. בפורים אנחנו חושפים את הרובד הפנימי שלנו "עד דלא ידע" – למעלה מהידיעה, ומגלים כי גם שם, במעמקים הנסתרים של התת-מודע, המן הוא שנוא נפשנו וכי רצוננו הפנימי הוא לה' לבדו.

על אף שההכרה שלנו היא הדבר היקר ביותר שיש לנו, כדאי לזכור שהיא זאת שגם בולמת אותנו, ובתחומים מסוימים הופכת למטרד של ממש. לפעמים צריך לטשטש את ההבנה וההרגשה על ידי קצת שתייה "לבסומי" בשביל לעקוף את המגבלות הרגילות ולהגיע לכך שכל העצמיות שלנו תכריז – "ארור המן וברוך מרדכי". ולמה הרע ארור והקדושה ברוכה? ככה! אי אפשר להסביר את זה! הקשר בינינו לבין הקב"ה הוא 'עצמי' ולא תלוי לא בשכל ולא ברגש. המוחין לא עובדים, המידות לא פועלות וזעקת ה"ארור המן וברוך מרדכי" היא אדירה, היא נובעת מעצם המציאות שלנו...

זה הפירוש בדברי חז"ל: "חייב איניש לבסומי, עד" שגם בדרגה "דלא ידע", תהיה אצלו החלוקה "בין ארור המן לברוך מרדכי".

 

מצב שאין ארור

ומכאן - לפירוש הנוסף.

כל ענייני הרוע והקליפה הם בשביל לגלות את הטוב, אם באמצעות תיקון הרע ואם על ידי ביטולו ומלחמה בו (כמו בעמלק והמן שאינם ברי תיקון - "אחריתו עדי אובד"). לפי זה "ארור המן" הגיע לעולם בשביל ה"ברוך מרדכי".

אם ביום רגיל, כאשר יהודי פוגש את יצרו הרע הוא נדרך ויוצא לקרב, הרי שבפורים היצר מתגלה בפרצופו האמיתי – וגורם לנו לצחוק בריא. היצר הרע הוא בסך הכל בדיחה טובה, הוא מוסר ד"ש מהקדושה שתצמח ממחייתו. ה"ארור המן" איננו נראה כעומד בפני עצמו אלא כ"אובייקט" העומד להפוך ל"ברוך מרדכי". ההבחנה הרגילה שבין ארור המן לברוך מרדכי איננה קיימת - "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כי ב"המן" רואים מיד את תכליתו כמסייע ל"ברוך מרדכי".   

 

רק בשמחה

לכל הדרגות הגבוהות הללו מגיעים דווקא על ידי השמחה העצומה של פורים. לשמחה יש כוח לשחרר חסמים ולהביא אותנו לגובה שלולא השמחה נראה לנו כבלתי אפשרי. "שמחה פורצת גדר". בפורים עלינו להפריז בשמחה מתוך ידיעה שאין חשש שמשהו שלילי יצא מכך.

על ידי "עד דלא ידע" בפורים נצליח לעבוד את ה' בכל השנה עם דעת ונורמאליות מבלי לחשוש שבחירתנו בטוב נובעת מהדחקה, ומתוך גובה והתרוממות-רוח שיזכירו לנו תמיד כי היצר הרע נברא בשביל "ברוך מרדכי".

לחיים לחיים!

הדפסה שלח לחבר שתף