דף הבית | קישורים | צור קשר
הלימוד מהסתלקות אבי מורי בכ' אב | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > לדמותו של רבי לוי יצחק שניאורסון

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > לדמותו של רבי לוי יצחק שניאורסון > הלימוד מהסתלקות אבי מורי בכ' אב

הלימוד מהסתלקות אבי מורי בכ' אב

07/08/2012 - יט אב התשעב מדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע

בנדבת העצים "בעשרים בו" מודגשת מעלתם של המשפחות שהתנדבו - שויתרו על טובתם הפרטית לטובת כלל ישראל, לצורך קרבנותיהם של כל ישראל, ולא רק קרבנות ציבור, אלא גם קרבנות יחיד.

בהמשך לתוכן הרשימה על דבר השייכות לענין הגבורות, שתכליתן ומטרתן שיומתקו לטוב (כמ"ש בסיום הרשימה) - יש להוסיף ולבאר גם רמז בנוגע ליום הסתלקותו (גמר ושלימות והסך־הכל ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו") בעשרים באב:
עשרים באב שייך לראש השנה - כידוע שיש נוהגים לעשות התרת נדרים בכ"ף אב שהוא ארבעים יום לפני ראש השנה, ויש לומר שענינו ע"ד ובדוגמת ארבעים יום קודם יצירת הולד, ודוגמתו בנוגע ללידת אדם הראשון בראש השנה, שההתחלה בזה היא ארבעים יום לפני זה, בעשרים באב, שאז מתחילה כבר העבודה דראש השנה.
ועשרים באב שייך גם ליום הכפורים - כמרומז בקביעותו בימי השבוע שהוא לעולם באותו יום שבו חל יוהכ"פ.
והרי ר"ה ויוהכ"פ קשורים עם עבודת התשובה [התחלת וסיום עשרת ימי תשובה], שהיא ע"ד ובדוגמת מיתוק הגבורות בעבודת האדם.
ויש להוסיף בזה בפרטיות יותר:
עשרים באב הובא במשנה בנוגע לקרבן העצים - "זמן עצי כהנים והעם . . בעשרים בו (באב) בני פחת מואב בן יהודה". ובגמרא: "תנא בני פחת מואב בן יהודה, הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרוי'".
והתיווך בזה (שהרי לא תיתכן פלוגתא במציאות) - שמשפחה זו היתה מזרע דוד ויואב (שהתחתנו זה בזה), והפלוגתא היא אם הבאת קרבן העצים היתה בזכות היותם מזרע דוד או בזכות היותם מזרע יואב.
ויש לבאר תוכן ענינם של דוד ויואב בקשר לעבודת התשובה:
החילוק שבין דוד ליואב, הוא שדוד עסק בתורה ויואב יצא למלחמה, כדאיתא בגמרא "אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה", היינו, שדוד ויואב מסמלים ב' הענינים הכלליים שבעבודת ה' - עבודה בעניני קדושה (תורה), ועבודה בבירור העולם (מלחמה).
ויש לומר דוגמתם בעבודת התשובה - שענינו של יואב, מלחמה, קאי על תיקון העבר שבתשובה, חרטה על העבר, שענין זה נעשה באופן של מלחמה; וענינו של דוד, תורה, קאי על שלימות התשובה, ש"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם", ומובן, שבהיותו במעמד ומצב כזה אינו זקוק למלחמה עם הרע, אלא עבודתו היא באופן של הליכה מחיל אל חיל בקדושה גופא.
• • •
ויש לבאר ענין נוסף בנוגע לכללות עבודתו של אאמו"ר על פי האמור בנוגע לקרבן העצים בעשרים באב:
יש עילוי מיוחד בנדבת העצים לאחר חמשה עשר באב - "בעשרים בו" - כיון ש"מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין", ואף על פי כן, עמדו משפחות אלה והתנדבו עצים למזבח, למרות שלא יוכלו להשלים זה על ידי כריתת עצים (טובים) חדשים.
כלומר, בנדבת העצים "בעשרים בו" מודגשת מעלתם של המשפחות שהתנדבו - שויתרו על טובתם הפרטית לטובת כלל ישראל, לצורך קרבנותיהם של כל ישראל, ולא רק קרבנות ציבור, אלא גם קרבנות יחיד (וגם זה שנמצא במעמד ומצב ירוד שצריך להביא קרבן חטאת וכיו"ב).
ויש לומר שהסתלקות אאמו"ר בעשרים באב (שמסמל הויתור על הטובה הפרטית בשביל כלל ישראל) מדגישה עניין עיקרי בעבודתו כל ימי חייו - מסירת נפש לטובת כלל ישראל, שויתר על טובתו הפרטית בשביל העבודה דהרבצת וחיזוק התורה והיהדות, מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר, ועד שבגלל זה נאסר והגלה ונפטר בגלות.
(משיחות כ' מנחם אב תשכ"ח)

הדפסה שלח לחבר שתף