דף הבית | קישורים | צור קשר
לולא התמהמנו | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > לולא התמהמנו

לולא התמהמנו

31/08/2012 - יג אלול התשעב הרב משה שילת

ה' הוא הדבר החזק בחיינו ,
גם לאחר הנפילה נוכל לחזור
אליו, להתחזק ולהתאמץ בו.

על הפסוק בספר בראשית "כי לולא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמיים" דרש הבעל שם טוב: לולא אותיות אלול. "לולא התמהמהנו" – אם האדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחדש אלול, אז – "שבנו פעמים", לפי זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה בראש-השנה ויום הכיפורים, תשובה כללית בראש-השנה בקבלת עול מלכות שמים ותשובה פרטית ביום הכיפורים, לפרט חטאיו, לכבסם ולהיטהר. שתי תשובות הללו תלויות בחשבון הנפש שהאדם עושה בחדש אלול.
בחודש זה נוהגים אנו לקרוא פעמיים ביום את פרק כ"ז בתהילים: "לדוד ה' אורי וישעי". יש 'להתמהמה' בכל קריאה בפרק זה, הוא מלא פנינים מאירות בעבודת התשובה, לפנינו אחת מהן:

ה' אורי וישעי ממי אירא
אנחנו נמצאים בעולם חשוך בו אנו זקוקים לאור ה' בדרכינו, על ידו נבחין בין טוב לרע ועל ידו נהיה מאירים - ה' אורי. אבל לעיתים הארת הדרך לא מספיקה, העולם מלא פיתויים וגם כשברור מהי הדרך יתכן וניכשל בה. על כך אנו מכריזים ומבקשים מה' – ה' ישעי! אתה ה' מושיע אותנו מהיצר הרע שקם עלינו להפילנו, עוזר לנו לנצחו ומסייע בידינו ללכת בדרך המוארת והטובה.
כש"ה' אורי וישעי – ממי אירא", אין מה לפחד ואפשר ללכת בביטחון בתוך העולם הזה ולעבוד את ה'.

 

ה' מעוז חיי ממי אפחד
וכאן היצר הרע טוען ליהודי: עניין זה של "ה' אורי וישעי" יסייע לך רק בכך שמכאן ולהבא לא תחטא. אך כבר חטאת ולכן אתה אבוד!
לכן אנו אומרים "ה' מעוז חיי - ממי אפחד". שם ה' המוזכר כאן בפעם השנייה בפסוק זה הוא בהתאם לדברי חז"ל על שני שמות ה' בי"ג מידות הרחמים: "אחת קודם שיחטא ואחת לאחר שיחטא וישוב" (רש"י, כי תשא לד,ו).
ה' מתגלה לנו פעמיים: פעם אחת לפני החטא ופעם אחת לאחריו. ההתגלות שלפני החטא לא נותנת מקום לחטא, היא עושה הכל כדי שנאחז בה ולא נרפה, היא מאירה את הדרך ונותנת כוחות שלא להיכשל. אבל גם אם בסוף נכשלנו – ה' לא נעלם. הוא מתגלה שוב, ובחוזק! "ה' מעוז חיי" –זהו החוזק של התשובה, ה' הוא הדבר החזק מכל בחיינו, גם לאחר החטא הוא מעוזינו האמיתי ולכן גם לאחר הנפילה נוכל לחזור אליו, להתחזק ולהתאמץ בו.
כשחוזרים לה' לאחר החטא, נמצאים שוב ללא פחד – "ממי אפחד". בתחילת הפסוק הלשון "ממי אירא" ובסופו "ממי אפחד": ההבדל בין פחד למורא הוא ש"פחדכם על הקרובים, ומוראכם על הרחוקים" (רש"י סוף פרשת עקב). בתחילה, היה החטא רחוק מאיתנו – "ממי אירא". אבל גם כשהחטא כבר היה קרוב אלינו, כי נפלנו בו, הרי שעם חזרתנו בתשובה בכוח ה' שהוא מעוז חיינו – "ממי אפחד" אין לנו פחד מהחטאים, הם כבר לא קשורים אלינו ולא מפחידים אותנו.  

 

אחת שאלתי
בהמשך הפרק מופיעה קריאת-זעקת דוד המלך: "אחת שאלתי מאת ה': שבתי בבית ה' כל ימי חיי!".  אף שיהודי חש כי ה' אורי וישעי ומעוז חיי, ייתכן עדיין שבגלל הימצאותו בעולם הזה "המלא קליפות וסטרא אחרא" ישקע האדם וימשך אחרי התאוות, תאוות היתר ותאוות איסור; וזאת, על אף ידיעתו שבכך הוא מתנתק מהתקשרותו לאלוקות. על כך מתחננים "אחת שאלתי... שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שלאורך כל החיים נצליח להיות שקועים במקום אחד ויחיד – בבית ה'. שכל העבודה בעולם הזה לא תסיח את דעתנו מהמקום האמיתי שלנו, ונצליח לחזות בנועם ה' ולשוב בתשובה שלימה.

הדפסה שלח לחבר שתף