דף הבית | קישורים | צור קשר
חג החיבוק | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > חג החיבוק

חג החיבוק

18/09/2012 - ב תשרי התשעג הרב משה שילת

פעם בשנה הופכת אפילו השינה, חסרת המעש והדעת, למצווה.

לאחר ההתעלות הגדולה של הימים הנוראים, בהם אנו מתרוממים אל-על, מגיעים ימי הסוכות. הקדוש ברוך הוא יורד אל תוך החיים שלנו והשמחה היא אדירה, "ישמח ישראל בעושיו" ו"ישמח ה' במעשיו".
בראש השנה ויום כיפור זכינו לקרבת אלוקים. הקדוש ברוך הוא מתגלה בימים הללו וקדושה יתירה חופפת על כולם. התחושה שמלווה את הגילוי הזה היא של יראה. רק לאחר יום הכיפורים, לאחר שהתבטלנו לה' מכל וכל וטוהרנו מכל ריחוק, יכול רגש השמחה להתגלות. כל מה שהיה מכוסה בימים הנוראים, פורץ ויוצא החוצה בחג הסוכות ("בכסא ליום חגינו"). שברון הלב והיראה הפנימית של הימים הנוראים הם הם המנוע של שמחת סוכות.

 

ענני במרחב - בסוכות
הסוכה מכניסה לתוכה את כל החיים שלנו. אם ביום כיפור אסור לאכול ולשתות ואנו פרושים מהעולם הזה ודומים למלאכים, הרי שבסוכות האכילה והשתייה היא מצווה – מצוות ישיבה בסוכה. אפילו שינה, חסרת המעש והדעת, הופכת למצווה פעם בשנה, כי אין בכלל חולין, הכל קדוש בקדושת הסוכה.
הקדוש ברוך הוא מחבק אותנו חזק בחג הזה:  "התגלות בחג הסוכות בחינת "וימינו תחבקני", כאדם החובק את חברו מאהבה ואינו מניחו להיפרד ממנו. כך בחג הסוכות: הסכך וג' דפנות הן בחינת חיבוק וקרבת ה' ממש, שסובבו ומקיפו מכל צד ואינו מניחו להיות בבחינת פירוד חס ושלום. וזהו "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה", שמן המצר שבראש השנה, נעשה מרחב בחג הסוכות". ('לקוטי תורה' לבעל התניא).

 

התרעננות הלולב
בהקשר זה מעניין להתבונן בשתי המצוות המעשיות הבולטות בחודש זה: תקיעת שופר ונטילת לולב. בעוד תקיעת השופר מעלה את האדם כלפי מעלה הרי שבנטילת הלולב 'ממשיכים' את הקדוש ברוך הוא לעולם.
כמה יפה מסביר זאת על פי החסידות הרב סולובייצ'יק: "תקיעת שופר מייצגת את העריגה לסתימא דכל סתימין, דלית מחשבה תפיסא ביה, ושהוא מובדל ומופרש, נורא וקדוש. השופר בוכה מילל ומיבב על המרחק האין-סופי המבדיל בין ההוויה לבין האין-סוף. לפיכך הוא שולל את העולם ומרים את האדם להווית-ההוויות.
נטילת לולב, אתרוג – פרי עץ הדר – מקיימת ומאשרת את היצירה הנהדרה והיפה,  שהאלקים, בבחינת ממלא וסובב כל עלמין, מציץ מחרכיה. לפיכך נאמרה מצוות שמחה יתרה בחג הסוכות "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים". ברם, ראש השנה נקרא בתרגום "יום יבבה"."

 

לעסוק בסוכה
כתב הרמ"א (בשם המהרי"ל): "מיד לאחר יום כפור יעסוק כל אדם לעשות סוכתו, משום שנשלמו ימי תשובה ויום ראשון שנכנס לחטא ח"ו, יקדים את עצמו לאתחולי במצוה".
הרבי מליובאוויטש הסביר זאת באחד ממכתביו: "כשעשה האדם תשובה על העבר וירא הוא שלא יכנס לחטא מכאן ולהבא, עצה יש לזה – יעסוק בסוכה. הבעיה המביאה את האדם הישר לידי חטא ועוון היא ההרגשה המוטעית שהתורה והמצות הן בשעות קבועות ביום, ואחר כך חפשי הוא לנפשו...  וכשיעסיק שכלו ויתבונן במצות סוכה, מצווה הראשונה אחרי כפרת העונות, יראה שצריך להיות "תשבו כעין תדורו", כי המצווה היא דירתו של האדם, ומקפת היא את כל גוף האדם מכף רגלו ועד קדקדו וגם לבושיו וכליו בכלל".
קדושת הסוכה מראה איך כל חיי העולם הזה יכולים להיות מתוך דביקות אלוקית. הראייה הזאת מפתיעה עד מאוד, וכמו כל הפתעה טובה – גורמת להתפרצות שמחה. השמחה הזאת היא קצירת הפירות בשמחה, שלאחר החריש והזריעה בדמעה, בימי הסליחות והימים הנוראים. השמחה הזאת היא המעגנת בתוך החיים את הכיסופים הגדולים של תחילת תשרי, להתגלות מחודשת של שכינה בעולמות התחתונים.
*
הגיע הזמן לשמחה וחיבוקים עם ה'. חג שמח!

 

הדפסה שלח לחבר שתף