על־פי ביאורי החסידות, רשב"י היה נעלה משאר בני דורו עילוי שבאין־ערוך • תמצית מעלתו באה לידי ביטוי בסיפור הזוהר המלמד על פעולתו של רשב"י בעולם בכוח תורתו, בה האיר בגלוי אור־אין־סוף ממש • מצד בחינה זו מתמזגים יחד מעלת התורה ומעלת התפילה, ומשמעות הדברים היא - שענייני האלוקות הנעלים ביותר מתחברים עם מציאותו העצמית של האדם