פניני חסידות נבחרים ומרוממים מאדמו"ר הזקן ומהרבי מליובאוויטש זי"ע על מגילת אסתר
מבואר בתורת הקבלה ובמאמרי חסידות, שהרצון והתענוג של הקב"ה להשפיל ולצמצם את עצמו ולמלוך על העולם – מסתלקים כביכול בכל ערב ראש־השנה עם חשיכה, וחוזרים למקורם. כיצד מעוררים מחדש את הרצון והתענוג במלוכה? ומהו הטעם לסילוק זה בכל שנה מחדש?
