סדרת 'אגרות-קודש' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מכילה, עד עתה, שלושים כרכים ובהם כאחת-עשרה אלף אגרות שנכתבו על-ידי הרבי בין השנים תרפ"ח-תשל"ה.
הסדרה כוללת מכתבים בכל מקצועות התורה, נגלה וחסידות, הלכה ואגדה, דרוש וקבלה; מכתבי התעוררות, עידוד וחיזוק לאמונה, ליראת שמים, לתורה ומצוות ולהרחבת והעמקת החינוך הכשר ומפעלי חסד וצדקה בכל קצווי תבל; תשובות לשאלות ובקשות של יחידים בכל תחומי החיים, הן ברוחניות – כמו עצות והדרכות בדרכי לימוד התורה ובענייני עבודת ה' לענפיה, והן בגשמיות – בשאלות של פרנסה, בריאות וכל כיוצא באלה שנכתבו במענה לפניות ובקשות של המוני בני ישראל מכל העולם כולו. הדרה גם מכילה מכתבים שמהווים חלק מפעילות נרחבת ומסועפת מאוד בשפע של תחומים בכל צרכי הציבור של כלל ישראל בדור האחרון.
כשם שאין שום מגבלות לנושאים שהרבי דן בהם באיגרותיו, כך אין שום הגבלה באשר לסוג האנשים שמשיב לשאלותיהם. מקבלי המכתבים נמנים על קשת רחבה מאוד של ארגונים, מוסדות ואישים ובהם גדולי האדמו"רים, הרבנים וראשי הישיבות בדור האחרון, אישי ציבור ואנשי צבא בארץ ישראל וברחבי תבל, ועמך בית ישראל, מכל העדות, החוגים והסוגים.
כיון שכך, סדרת 'אגרות-קודש' היא גם אוצר בלום של תורה, גם מכלול רחב של עצות הדרכות והוראות בכל תחומי החיים היהודיים, של הציבור ושל היחיד גם יחד, וגם מעין בבואה של התהלוכות והתהפוכות של דורנו שביחס לכולן ניצב הרבי כעמוד האש המורה דרך ומאיר נתיב.
כל אחד ואחד מל' הכרכים הוא אוצר בלום שיש בו את כל המרכיבים המנויים לעיל, אם כי מובן שלכל כרך יש גם מאפיינים משלו, בהתאם לתקופה בה נכתבו האיגרות שבו והעניינים שעמדו אותה שעה על סדר היום של החיים היהודיים. ואכן, במרבית הכרכים מופיע בראש הספר 'מבוא' מאת הרשד"ב לוין שליט"א, עורך הסדרה, הסוקר את הנושאים המרכזיים שבאותו כרך.
יצוין עוד, כי במשך עשרות שנים קיבל הרבי אלפים ורבבות ל'יחידות' בהיכל קדשו והעניק להם פנים אל פנים עצות והדרכות בעבודת ה', בעסקנות הכלל, בבעיות הפרט ואת ברכותיו הק' בכל אשר יבקשו וישאלו.
בד בבד עם קבלתם ל'יחידות' של האלפים ששיחרו לפתחו, הקדיש הרבי עמל רב ושעות ארוכות ויקרות מפז בכתיבת איגרות אלה. כידוע, בשנים האחרונות, כאשר מספר האנשים הפונים אל הרבי הלך וגדל, פסקה קבלת האנשים ל'יחידות' פרטית וגם כתיבת האיגרות הפרטיות לא הייתה באותה כמות ובאותה תדירות כמו בשנים הקודמות. במקביל, באותה תקופה הורה הרבי להדפיס ולהוציא לאור עולם את סדרת איגרותיו.
מעתה, כל המבקש לדעת את דעתו הקדושה של הרבי – כמעט בכל נושא מנושאי החיים: מענייני פרנסה ובריאות ועד לכל שאלה שמציקה לו בעבודת ה' – יכול למצאה באיגרות קודש. מכאן חשיבותה הגדולה של הסדרה.
***
האגרות אינן מסודרות ומחולקות לפי סדר הנושאים, אך כדי לתת תמונה וסקירה כללית על הנושאים הכלולים באגרות, אפשר לחלק אותן לחמש מחלקות כלליות: מכתבי תורה, עבודת ה', מורה נבוכים, בכל דרכיך וענייני הכלל.
מכתבי תורה
יש לך גדול בעומק העיון בסוגיות הש"ס ויש גדול בפסיקת והכרעת הלכה למעשה. יש מי שגדול בדרוש ויש מי שעוסק ברזי תורה. כל אחד עוסק במה שליבו חפץ ובמקום שם נשמתו קשורה. אצל הרבי כל המחיצות נופלות. תורתו מכילה חידושים מבהילים בסוגיות הש"ס; אגרות קודש רבות עוסקות בענייני הלכה מובהקים (יש לציין שהרבי כתב ואמר בכמה הזדמנויות שאין עניינו לפסוק דינים. אולם יחד עם זאת, בסדרת האיגרות ישנם אגרות רבות בהם מביע הרבי דעתו בנושאים הלכתיים. זאת בעיקר בנושאים סבוכים, או במקרים בהם סבר הרי כי נתעלמה ההלכה).
אגרות רבות אחרות עוסקות בדרוש ובסוד כאשר הרבי פושט בעיות ומורה נתיבות בעניינים מוקשים ובלתי ידועים לרבים. וכמובן בתורת החסידות שבעיסוק בה, בהפצתה ובביאורה, רואה הרבי את חובת וזכות דורנו.
באגרות רבות, ובעיקר בשיחותיו של הרבי, מתקיים מאמר התוספתא "כל התורה עניין אחד" – מלכתחילה התוכן בלול ומורכב מכל חלקי התורה. 'חקירה' בענייני גיטין יש לדמות ולהשוות לדין מדיני קדשים וכיו"ב; תיווך סתירות בין הש"ס לזוהר וכהנה רבות.
זאת ועוד: פעמים רבות מדגיש הרבי בשיחותיו כי התורה תורת חיים היא שכל דבר מדבריה, גם הלכה בדיני ממונות או בדיני טהרות, יש בו לימוד הוראה והדרכה בחיי היום יום של כל אחד מישראל – "תורה" מלשון הוראה. וגם מוטיב זה שזור לאורך מכתבי התורה של הרבי.
דרך נוספת בה אור תורתו של הרבי בא לידי ביטוי באגרות-קודש היא מכתבי הערות על ספרים שמחבריהם שלחו אותם אל הרבי. בתשובה, בד בבד עם אישור קבלת הספר ודברי ברכה, מעיר הרבי הערות שונות על תוכן הספר, לפעמים בקיצור ולעתים באריכות. מדובר בספרים בכל מקצועות התורה, ספרים לתולדות עם ישראל וגדוליו וגם ספרים ופרסומים במיגוון נושאים אחרים.
כאן המקום להוסיף ולציין כי סדרת האגרות-קודש היא אך מעט מתורתו ומשנתו הגדולה של כ"ק אדמו"ר זי"ע שבעיקרה נמסרה על ידו בעל-פה ב'התוועדויות' הרבות שערך תמידין כסדרן, וברבות השנים באו הדברים עלי ספר בט"ל כרכים בסדרת 'לקוטי שיחות' ובעשרות ספרים בסדרת 'תורת מנחם – התוועדויות' ההולכת ונדפסת ובעוד ספרים רבים אחרים.
עבודת ה'
דור דור ודורשיו המאירים את דרכו בהתאם לקשיים, לניסיונות ולמכשולים הניצבים בדרך של המבקש לעלות בדרך העולה בית א-ל דווקא באותו דור. הדור שבימיו עלה הרבי על כס הנשיאות, דור תהפוכות הוא. אירופה מלקקת את פצעי השואה, ארץ ישראל קולטת אלפי ורבבות עולים מכל העולם, יהדות אמריקה סובלת מהתרחקות מענייני יהדות ומנגע ההתבוללות ויהדות רוסיה נאנקת תחת עולו של השלטון הקומוניסטי. העולם דומה למצבו לאחר המבול ששטף והחריב אותו, במובן הגשמי וגם במובן הרוחני. על הרבי מוטלת המשימה ללמד ולהורות את העם ככלל והמוני יחידים בפרט איזוהי דרך ישרה.
אגרות הקודש, מטבע הדברים, עוסקות בבעיות רבות המטרידות את היחיד, אך ניתן בהחלט למצוא בהן קוים כלליים, משותפים לכל. פעם אחר פעם מדגיש הרבי כי התרופה לתחלואי הדור היא תורת החסידות ודרכיה. שוב ושוב קורא הרבי לקבוע עתים ללימוד מסודר בתורת החסידות, לאמץ את אורחותיה כמו הכנה לתפילה על ידי התבוננות בגדלות הא-ל, מציע עצות ודרכים לחזק את השמחה והביטחון, לשלול את העצבות ולהיות אוהב ישראל באמת.
מכתבים רבים עוסקים בדרכי לימוד התורה. אין הכוונה רק לשיטות לימוד מבית מדרש כזה או אחר, אלא בעיקר לדברי התעוררות על הזכות והחובה להקדיש ימים ושנים בימי הבחרות ללימוד תורה על טהרת הקודש וחשיבות היגיעה והשקידה.
בנושא התפילה מדגיש הרבי את החשיבות שבהכנות אליה, ובמיוחד – ההתבוננות בגדולת ה'. זהו הדבר המעמיד את התפילה על מקומה הנכון, כותב הרבי.
בנושא זה נמצא גם התרחקות מדברים בלתי רצויים האורבים לפתחם של בני הנעורים בפרט. כדרכו של הרבי, גם חלק זה כולו שופע עידוד, חיזוק ומידה גדושה של אור וקירוב. אף תיקוני התשובה אינם בכיוון של תעניות וסיגופים וכדומה, אלא דווקא בכיוון של מעלין בקודש, תוספת מעשים טובים בין אדם למקום ובין אדם לחברו, מוסיף והולך ואור.
מורה נבוכים
המושג 'רעיא מהימנא' בו מוכתר משה רבנו, מתפרש בספרי החסידות לשתי פנים: רועה נאמן, היינו רועה מסור הדואג לצאן מרעיתו, מטפל בהם ומסוכך עליהם. וכן רועה ומפרנס האמונה, היינו הרועה שמשפיע על שומעי לקחו את אורה ואת כוחה של האמונה. זהו, מבואר בתורת החסידות, עיקר תפקידם של צדיקי אמת, רועי ישראל בכל הדורות, ובמיוחד בדרא דעקבתא דמשיחא, כאשר החושך יכסה ארץ – לגלות את האמונה הטהורה שטמונה עמוק בלבו ונשמתו של כל אחד מישראל, יהיה מי שיהיה ולהאיר אותה באור יקרות.
מכתבים רבים מאוד כתב ושיגר הרבי לשם מטרה נעלית זו. אם היו אלה סטודנטים ואנשי מדע נבוכים ומבולבלים ממה שנראה בעיניהם כסתירה בין תורה ומדע, הרבי ענה להם בסגנון המובן להם. ובתוך כך, הפליא להראות איך המדע עצמו מוכיח שהסתירה הזו לא קיימת כלל. אם היו אלה סופרים ואנשי רוח שבנסיבות כאלה ואחרות ספגו ואף הפיצו דעות כפרניות ח"ו, הרבי כתב להם דברי התעוררות ועידוד שלא לחשוש מלהצהיר בגלוי על חזרה לדרכי התורה עם דגש על מצות מעשיות ואכן רבים השיב מעון. ואם היו אלה צעירים שבקשו, כך בפשטות, "הוכחה למציאות הבורא", הרבי התייחס גם אליהם כרועה נאמן ומסור וכרועה ומפרנס האמונה וטרח לכתוב להם באריכות מהי בכלל 'הוכחה' ראויה לשמה וענה בדיוק על שאלתם, ואף האיר וגילה את ניצוץ האמונה שהיה חבוי בתוכם.
בכל דרכיך
פעמים אינספור הדגיש הרבי (ובכלל זה באגרות הקודש באנגלית – מסכת בפני עצמה שלא נכללה בסדרת ה'אגרות-קודש' ובספר זה), כי היהדות איננה ענין לשעות מיוחדות ביום או בלילה, כמו שעת התורה והתפילה, למקומות מסויימים כמו בית הכנסת ובית המדרש או למועדים מסוימים כמו הימים הנוראים או ימי המועדים. יהודי, אומר הרבי, צריך לחוש ולהרגיש את יהדותו תמיד. לאכול כמו יהודי, לישון כמו יהודי, לנהל את מסחרו כמו יהודי ובכל הליכותיו לקיים את הציווי "בכל דרכיך דעהו".
הים הגדול של אגרות ההוראות, ההדרכות והעצות של הרבי, מלא וגדוש בנושאים שנראים לכאורה כענייני העולם הזה וחיי שעה. בחלקן הגדול מראה הרבי כיצד לאמיתו של דבר אצל יהודי אין ולו פרט אחד בחיים שמנותק מיהדותו ודבקותו בבוראו.
"אצל איש הישראלי הגשמיות והרוחניות יחדיו יהלכון", כותב הרבי, וכאשר הוא מתבקש להשיא עצה לרפואת רגלו של מישהו, הרי כדבר מובן מאליו הוא עונה שהרפואה תבוא על ידי נתינת צדקה וחיזוק האמונה. שהרי על הממון נאמר "היקום אשר ברגליהם", והאמונה גם היא נמשלה למתנים ורגלים המעמידים את הגוף...
ענייני הכלל
האם רשאי בן-תורה לומר "אני את נפשי הצלתי", להסתגר בדל"ת אמות של הלכה ולהתעלם מהמצב הרוחני ששורר בסביבתו הקרובה ובעם ישראל בכלל? – לאור אגרותיו של הרבי, שכמו בכל ענין דעתו הברורה והחד משמעית מעוגנת בהלכה, התשובה נחרצת: כשם שנצטווינו "לא תעמוד על דם רעך" במקום סכנה גשמית, כך אסור להתעלם כשלפנינו יהודים ששרויים בסכנה רוחנית. תפיסה זו, שברבות השנים אומצה על ידי כל חלקי הציבור שומרי התורה, באה לידי ביטוי באגרות קודש רבות. אלה עוסקות בחובה לפעול ולהפעיל, לקרב ולזכות. כמו כן יש בהן שפע רב מאוד של עצות והוראות בדרכי ואופני הפעולה.
פרט לכל אלה, רעיא מהימנא של הדור מעמיד בראש מעייניו, את כל צרכי הדור בכללו, הן הגשמיים והן הרוחניים, וכבר אמרנו כי יחדיו יהלכו. פרק זה כולל, אפוא, גם צרור איגרות שמשקפים, ולו במידה מסוימת, כמה ממפעלות הרבי למען כלל ישראל ובראשם המאבקים הגדולים שניהל למען שלמות הארץ ולמען שלמות העם. ככל שהזמן חולף הכל נוכחים לדעת עד כמה עיניו הק' צפו למרחוק, כיצד כל אזהרותיו התממשו אחת לאחת ועד כמה חשוב וחיוני כי העוסקים בצרכי הציבור יאמצו את הדברים אל ליבם וינהגו בדרך זו לטובתו הגשמית והרוחנית של עם ישראל בארץ ובתפוצות.
