חודש אדר, וימי הפורים בפרט, ידועים בסגולתם המיוחדת להתגברות על כל צר ואויב לעם ישראל ולתורתו. לפנינו תיאורים שנשתמרו משלושה ימי פורים במחיצתם של אדמו"רי חב"ד, אשר נתייחדו בעמידתם האיתנה מול שלטון הרשע הסובייטי, ברוח דברי המגילה "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". התיאורים מוגשים בלשונם האותנטית, כפי שנרשמו בשעתם על־ידי אלו שהיו נוכחים בשעת מעשה

המן יודע שהקב"ה אוהב את עם-ישראל. איך הוא מנסה לפעול שגם מלמעלה יסכימו לפגוע בעם-ישראל? לשם כך הוא מפיל 'גורל' ועושה עץ גבוה חמישים אמה. הוא שואף להגיע לדרגה העליונה באלוקות, שבה אין הנבראים תופסים מקום, עד שישראל והאומות שווים ממש, וכדי לבחור ביניהם צריך להטיל גורל. אך דווקא בנקודה זו היתה מפלתו, ואנו מבטאים נקודה זו על-ידי "עד דלא ידע"

פניני חסידות נבחרים ומרוממים מאדמו"ר הזקן ומהרבי מליובאוויטש זי"ע על מגילת אסתר

משך השנה כולה, היהודי שואף לדעת ולהכיר את האמת האלוקית, ולחיות בהתאם לכך. אולם בפורים הוא אינו מסתפק רק בהכרה השכלית. הוא שותה יין בכדי לעורר את ה"לא ידע" שבנפשו, לצאת מהמגבלות ולגלות את התקשרותו העצמית באלוקות. השחרור מה'אני' האישי, מתגלה עוד יותר במצוות משלוח מנות ובעיקר – במתנות שהאדם נותן לאביונים ואז מגיעה שמחת פורים לשיאה

מהו המאפיין הפנימי של חג פורים? כיצד ניתן לחבר את הסיפור ההיסטורי ההוא לחיי היום־יום שלנו? ומדוע השמחה קשורה במיוחד דווקא לפורים?  מנחם מענדל ברונפמן משוחח עם המשפיע הרב זלמן גופין על חג הפורים, על שמחה ועל הדרך להביא את הדברים בפועל ממש היום, בחודש אדר תשע"ה

מהו פשר דברי חז"ל ש"כל המועדים עתידין ליבטל", והרי ה"תורה הזאת לא תהא מוחלפת"? ומדוע דווקא "ימי הפורים אינן בטלים לעולם"? • מדוע יום הכפורים נקרא כ־פורים - כמו פורים? • מהו ההבדל בין טבע לנס, הרי שניהם מקורם באותו המנהיג - הקב"ה? • על תוכנם הפנימי של ימי הפורים לאור החסידות