נפתח בשאלת תם: מה מייחד דווקא את "דרך מצוותיך" מכל ספרי חסידות חב"ד?
הרב גופין: הספר דרך מצוותיך הוא כעין ספר מַעֲבָר מתורת הקבלה לתורת החסידות. זוהי צורת המבנה של הספר המבאר חלק גדול ממצוות התורה. רוב המאמרים נפתחים בביאור המצווה מ'עץ חיים', ומתוך זה מסביר הצמח־צדק את הדברים על פי חסידות.
יתרה מזו: ספר זה משמש גם כמַעֲבָר מחכמת החקירה לחסידות. רוב ספרי החסידות אינם באים כהמשך לספרי חקירה. כשמתבאר בחסידות עניין כמו ההתהוות יש מאין, הדברים באים כביכול במנותק מכל מה שביארו גדולי ישראל בנושא זה בדורות הקודמים. לעומת זאת, במאמרים שבדרך מצוותיך מובאים דברי גדולי ישראל שעסקו בנושאים המדוברים בו, כמו הרמב"ם, החינוך, המהר"ל ועוד, ומשם ממשיכה הדרך אל ביאור העניין על פי תורת החסידות.
הדבר בולט מאוד במצוות האמנת אלקות (מצווה שביאורה משתרע על פני כמחצית מן הכרך השני שראה אור בשנה זו): הצמח־צדק מביא את דברי האברבנאל שלא די להאמין שיש בורא עולם, אלא יש להאמין שהוא מציאות מיוחדת ומושלמת ביותר. מה היא אותה מציאות מיוחדת? עניין זה ישנו כפי שהוא מבואר בספרים שלפני החסידות, וישנו הביאור העמוק על־פי חסידות.
בהמשך המאמר מביא את חמשת העיקרים שמנה הרמב"ם בקשר לאמונה במציאות ה', ומבארם על פי עומק החסידות. כל ההסברים הם ברוח החסידות, אבל הם מתבססים על המסגרת של הספרים הקודמים.
אם כן, החשיבות של הספר היא בהיותו יונק מכל הביאורים שקדמו לתורת החסידות?
הרב גופין: הדגש אינו רק על יניקה אלא על המַעֲבָר, כאמור. דרך מצוותיך הוא המקום שמהווה את נקודת המוצא של תורת החסידות. אדם שלמד קודם לכן קבלה, מוסר או חקירה ורוצה להתחיל ללמוד חסידות ולראות את האור המיוחד המאיר בה – ימצא בספר זה עושר מיוחד. בספר זה רואים כיצד מתוך היסודות הקודמים עוברים הלאה וצוללים לעומקה של החסידות.
אך גם ללא קשר לדברי גדולי ישראל אחרים, ספר זה מתייחד בכך שמופיעים בו הרבה מיסודותיה של תורת החסידות. עניין הספירות, אורות וכלים, אור מעין המאור ועוד. הכל מופיע בתכלית הקיצור והתמצית, אבל כאן זה המקור. זהו השורש ל'המשכים' שלמים שנכתבו בדורות מאוחרים יותר.
לא תחליף ל"ליקוטי תורה"
עד כמה משתקפת תורת אדמו"ר הזקן בדרך מצוותיך?
הרב קירשנבאום: רוב רובם של המאמרים בדרך מצותיך מבוססים על מאמרי אדמו"ר הזקן. יש כמובן הרבה תוספות וחידושים, שקלא וטריא בדברי גדולי ישראל הקודמים כמדובר, אבל על פי רוב יסודות המאמרים הם בדברי אדמו"ר הזקן.
הרב מאירי: למעשה, רובם ככולם של המאמרים הם 'הנחות', דהיינו רשימות שכתב הצמח־צדק ממאמרי אדמו"ר הזקן. זה גם ניכר בסגנון הכתיבה של הספר: בכמה מקומות מזכיר הצמח־צדק שכך שמע, כמו כן הוא דן בלשונות וכיוצא בזה; אלא שהצמח־צדק ערך את הדברים מחדש, ויש כמה מאמרים שהוא בנה מהם מערכת שלמה.
הייתי אומר בזהירות כך: כשהצמח־צדק כתב את דרך מצוותיך (מלבד 'שורש מצוות התפילה' שהוא חיבור נפרד ושונה), הרי היה זה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן. אולי אחת ממטרותיו בכתיבת דרך מצוותיך הייתה לעשות 'אוזניים' לתורת אדמו"ר הזקן. עד אז לא היה אלא ספר התניא בלבד, ודרושי חסידות רבים שלא נדפסו היו מצויים רק בהעתקי כתב יד, ובא הצמח־צדק וסידר את התורה של סבו באמצעות החיבור הזה.
יש דעות שונות באשר לשאלה מדוע נבחרו דווקא מצוות אלו על ידי הצמח־צדק. אפשר לומר בזהירות ובהסתייגות המתבקשת, שהרי מי יעמוד בסוד קדושים, שהצמח־צדק שם לו למטרה לקחת את כל החידושים והיסודות העיקריים שחידש רבנו הזקן – בעבודת ה', בביאור יסודות תורת הקבלה ועוד, ולרכז את כולם בחיבור אחד.
מטרה זו של הצמח־צדק, לסדר ולפרסם את תורת אדמו"ר הזקן, באה לידי ביטוי באופן בולט במיוחד בשנים שלאחר מכן, בהתעסקותו לסדר ולהדפיס את "תורה אור" ו"לקוטי תורה". שם סידר את מאמרי אדמו"ר הזקן לפי סדר פרשיות השבוע. ואולי דרך מצוותיך היה סוג של מיזם ראשוני בפרויקט הזה שאותו נטל על עצמו הצמח־צדק - סידור כל החידושים של אדמו"ר הזקן בצורה מסודרת ולפי נושאים.
מצד שני, הצגת הדברים וחלוקתם לפי מצוות התורה היא דבר שאין לו אח ורע בחסידות חב"ד.
הרב קירשנבאום: כמדומני שזו אחת הנקודות המיוחדות שבספר זה: כל מאמר הוא עניין שלם בפני עצמו, בשונה לגמרי מרוב רובם של ספרי החסידות האחרים.בעניין זה אני מבקש להשיג על דברי ידידי הרב מאירי. לעניות דעתי, ההגדרה, הייעוד והמטרה של הספר "טעמי המצוות" (כפי שהוא נקרא אצל רבותינו נשיאינו), הם הרבה מעבר ל'אוזניים' לתורת אדמו"ר הזקן. אני חושב שיש פה חיבור מיוחד בפני עצמו, ואפרש שיחתי.
בספר זה יש דגש מיוחד על ביאור טעמי המצוות, זהו עיקרו של הספר. יש מאמרים נוספים שנדפסו בספר המקורי, אבל הם לא חלק מהחיבור. כיוון שזה היה הספר היחיד מתורת הצמח־צדק שהודפס בזמנו, צירפו לו כהוספה עוד כמה מאמרים. אפילו 'שורש מצוות התפילה', העוסק בביאור תוכנה של מצוות התפילה, נכתב בתקופה אחרת ובסגנון אחר והוא נחשב כהוספה לספר, וכפי שהרבי מעיר על כך בהקדמתו להוצאה של שנת תשי"ג.
אמת הדבר שהדברים ברובם, כאמור לעיל, מבוססים על מאמרי אדמו"ר הזקן, אבל מדובר בסדר חדש לגמרי. הצמח־צדק משנה, משמיט, מוסיף ובונה את כללות העניין על יסוד ביאורי הקבלה בתוכן המצווה המדוברת.
הצגת הדברים כך שביאור המצווה פותח בהבאת עניינה של המצווה בקצרה כמופיע בספר החינוך עם מקורה בתורה שבכתב, והבאת תמצית ביאורי הקבלה למצווה זו, ולפי 'מסגרת' זו נבנה הביאור הארוך על־פי חסידות, הוא סגנון מחודש לגמרי שמופיע בשיטתיות כמעט בכל המצוות שבחיבור. דבר זה כמדומה מעיד על ייעודו ועניינו של החיבור.
הייתי אומר זאת כך: כשם ש"החינוך" חיבר ספר על המצוות, וישנם ספרי קבלה שמטרתם לבאר את טעמי המצוות על פי קבלה, ויש עוד מגדולי ישראל שכתבו על עניינן וגדרן של המצוות לפי דרכם – הצמח־צדק כתב חיבור על טעמי המצוות על פי דרך החסידות. הוא לקח את ביאורי החסידות העמוקים וסידר וערך אותם כביאור טעמי המצוות. מובן שהסידור בהתאמה לטעמי המצוות משפיע גם על הבנת הדברים.
יש הבדל בין מאמר חסידות שעיקרו הוא לכאורה לגלות את מעיינות החסידות בכלל, אלא שהדיבור המתחיל שלו הוא בפסוק מפרשת השבוע העוסק במצוות מילה, לבין מאמר שנכתב על מצוות מילה במסגרת של חיבור שמטרתו לבאר את טעמי המצוות. זה ניכר בספר לאורך כל הדרך: בסגנון, בצורת הצגת הדברים ובביאורים עצמם.
מתוך כך אפשר לשאוב מהספר חיות והתלהבות מיוחדים בקיום המצוות בפועל. ניקח לדוגמה יהודי שעומד לקראת עריכת ברית מילה לבנו. אם הוא ילמד היטב את מצוות מילה בדרך מצוותיך, ויבין איך נושא עמוק ומרכזי בפנימיות התורה כמו "ייחוד הוי"ה ואלקים" טמון בתוך מצווה זו, הוא יקיים אותה באופן אחר לגמרי.
האם ניתן לומר שהאדם המעיין ולומד בספר זה יכול לחסוך מעצמו את הלימוד בספרי החסידות של אדמו"ר הזקן, המסודרים לפי פרשיות השבוע, בעת שהכל מסוכם ומבואר בדרך מצוותיך?
הרב גופין: התשובה היא לא. בראש ובראשונה מטרת החלוקה לפי פרשיות השבוע היא שיהודי 'יחיה' במשך השבוע עם המאמר השייך לשבוע זה, וכפי שהתבטא אדמו"ר הזקן "יש לחיות עם הזמן", דהיינו עם הפרשה של שבוע זה. זו דרכה של חסידות. חסידות הנה לא רק מה שמכונה "השכלה", אלא לימוד הנוגע לעבודת ה', לאהבת ה'. יהודי לומד ליקוטי תורה כדי 'לחיות' ולהתעורר.
מהמשנה אל הגמרא
בכמה הזדמנויות הציע הרבי זי"ע למתחילים בלימוד החסידות, להתחיל בלימוד הספר דרך מצוותיך. מדוע ספר עמוק כל כך מיועד למתחילים?
הרב גופין: תלוי באילו עניינים מדובר. לא ניתן ללמוד את הכל מיד בהתחלה, אי אפשר ללמוד את "האמנת אלקות" בגיל שש עשרה, אבל בהחלט יש מאמרים קצרים המתאימים מאוד למתחילים. לדוגמה: מצוות אהבת ישראל, וידוי ותשובה, חמץ ומצה – אלו מצוות שבוודאי מתאימות למתחילים, ועוד כמה וכמה כיוצא בהן.
כשלומדים את המאמר 'וידוי ותשובה', רוכשים ידיעה מהו חטא ומהי תשובה. אמנם יש מאמרים שבהם מופיעים הדברים ביתר בפירוט ועם רבדים עמוקים יותר בדרגות התשובה, אבל כאן נמצאים היסודות.
הרב קירשנבאום: חשוב לציין פרט נוסף. במאמרים שבדרך מצוותיך מופיעים הדברים בקיצור ובתמציתיות יחסית; מושגים שמבוארים במקומות אחרים באריכות רבה באים כאן בקיצור ובתמציתיות, ולפעמים זה מקל על הקורא ומסדר לפניו את הדברים. ואולי גם זו אחת הסיבות שהרבי זי"ע הציע ללמוד בתחילה דווקא בספר זה, כי עקב באריכות הדברים ניתן לעתים להסתבך, ולפעמים עדיפים הקיצור והתמצית.
כשם שבלימוד הנגלה תחילת הלימוד היא במשנה ולא בגמרא, אף שהגמרא מבוארת ומפורטת יותר מהמשנה, כך בלימוד החסידות יש ללמוד תחילה את הדברים כמות שהם, עם התחלה וסוף, ובשלב מאוחר יותר מגיעים אל עומק הדברים עם כל האריכות.
הביאור מועיל לכולם
במשך קרוב לארבע שנים, מאז קיץ תשע"ג, עובדים חברי המערכת על המהדורה המבוארת של דרך מצוותיך.
הכרך הראשון הפך עם הופעתו למבוקש מאוד בקרב לומדי תורת החסידות מכל החוגים. בתוך חודשים אחדים נמכרו שתי מהדורות של הספר, ובשנה האחרונה הודפסה מהדורה שלישית. לפני מספר חודשים יצא לאור הכרך השני, שאף הוא כקודמו התקבל בהתלהבות.
מדובר במלאכת מחשבת של עיון מעמיק במקורות עליהם מתבססים המאמרים, ליבון הסוגיות לעומקן הדק היטב, ועד למלאכת ההנגשה של הלימוד בספר לכל לומד: החל מפענוח מלא של כל ראשי התיבות, פיסוק מחודש, הוספת אלפי מראי מקומות, והעיקר – ביאור יסודי, מעמיק ובהיר, המסייע רבות להבנת מושגי הקבלה, קישור העניינים, סיכום המאמרים ועוד.
בדרך כלל, השאיפה היא שיהודי ידע ללמוד דף גמרא לבד, בכוחות עצמו, ולא מתוך ספרי עזר וביאור בסגנון "שוטנשטיין". האם אין החמצה כלשהי כאשר מגישים לכל לומד את ה"שוטנשטיין" של דרך מצוותיך במקום להגיש לו את הספר כמות שהוא?
הרב גופין: כל החסידות המבוארת היא אכן משהו חדש, אבל הוא הולם ונדרש עבור הדור שלנו. בזכות הביאורים הרבים, הרבה יותר יהודים לומדים ומבינים חסידות.
אתה אומר שמטיפים שלא ללמוד עם שוטנשטיין? זה נכון, אבל בפועל הרבה יותר יהודים מכל המגזרים לומדים בזכות ספרי העזר והביאור השונים, ובזכות זה הלימוד פרה ורבה.
הרב קירשנבאום: קשה מאוד ללמוד את דרך מצוותיך לעומק בלי ביאור, מאחר והלומד ייתקל בהרבה דברים קשים וחתומים. האמת היא שהדרך הטובה ביותר ללמוד חסידות היא מפי מגיד שיעור שמסביר את הדברים בעל פה, אבל כשזה לא אפשרי טוב שיש ספר עם ביאור. בלימוד ללא ביאור אפשר בקלות להחמיץ את כל העושר והעומק של אוצרות החסידות.
הרב מאירי: אני סבור שהספר הזה מביא תועלת עצומה לכל אחד. גם מי שמתמצא במושגים המוכרים בחסידות, אפילו מי שמשמש בעצמו מגיד שיעור לחסידות, יצא נשכר מאוד מהעיון בספר. אדרבה, ככל שהקורא מצוי יותר בכתבי החסידות הוא יעריך יותר את העבודה העצומה שהושקעה כאן.
