[1] יום ג' שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז. וראה אוה"ת (בראשית לג, ב. ועוד) שמקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות – קידושין מ, א. וראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בסה"מ תש"ט ע' יח (השני). מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ובפרש"י שם בסופו – דגם העבר נעשה טוב.

[2] פ' ויקרא אל משה: להעיר אשר בפשוטן של כתובים בא בהמשך לס"פ פקודי, שנקרא בו ביום, "בחודש הראשון גו' באחד לחודש", ר"ח ניסן. וכ"כ בתנחומא ר"פ ויקרא. וצע"ק מגיטין ס, סע"א, שפרשת ויקרא גו' לא נימנית בין השמונה פרשות שנאמרו ביום שהוקם המשכן.

[3] ויקרא אל משה: והתורה היא נצחית ובכל נפש מישראל יש בה מבחינת משה ושייך כ"ז עכשיו (לקו"ת סד"ה ויקרא אל משה).

[4] ראש חודש: הכולל כל ימי החודש כראש הכולל כל איברי הגוף (עט"ר בתחלתו). ראה ר"ה (ד, א): באחד בניסן כו' רגל שבו כו'.

[5] ראש חודש ניסן: אותו יום נטל עשר עטרות (שבת פז, סע"ב וראה תוד"ה עשר. תו"ש לפקודי מ סקי"ט. וש"נ). – הובא בפרש"י עה"ת ר"פ שמיני (מסדר עולם (פ"ז)), נשא ז, יב. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתכ"ט ס"ט. ובירושלמי שקלים בתחלתה שבו ביום נתרמה התרומה לקרבנות צבור (כולל – דאותו היום).

[6] ראש חודש ניסן: ע"ד החסידות – ראה דרושי דא"ח עה"פ החודש הזה (אוה"ת. תורת שמואל תרכ"ו. ועוד) ועה"פ ויהי ביום השמיני. וראה לקוטי לוי"צ לזח"ג ר"פ שמיני.

[7] חודש ניסן: וצירופו  ישמחו השמים ותגל הארץ (משנת חסידים מס' ניסן בתחילתה). ראשית הנהגה נסית בכל השנה (עקידה פ' בא עה"פ החודש גו' (שער לח). הובא ונתבאר באוה"ת בראשית יח, ב ואילך. רד"ה החודש תרנ"ד, תרס"ו, תרע"ח (דפ' החודש). ועוד).

[8] ראש חודש ניסן . . הפסח: שמאז ואילך אפי' לדעת רשב"ג (פסחים ו, א) שואלין ודורשין בהלכות החג.

[9] כל חג . . הוראות . . לכל ימי השנה: להעיר מלקו"ת ברכה צח, ב.

[10] ובמיוחד חג הפסח: ראה שיחת חג הפסח תש"ג (סה"ש תש"ג ע' 75) "באמת מאירה הארת כל המועדים בכל יום, נאר חג הפסח ווערט נמשך שטענדיק"  - נתבאר בלקו"ש ח"ה ע' קעג ואילך. ולהעיר, אשר ענין זכר ליציאת מצרים הוא: יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתינו (חינוך מצוה כא).

[11] הפסח – הראשון לכל החגים: ר"ה שם. פיה"מ להרמב"ם ור"ח שם.

[12] לשנים משמותיו: ראה ג"כ הגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ע' קנז ואילך.

[13] משמותיו: ענין השם – ראה שער היחוד והאמונה פ"א. או"ת להה"מ ס"פ בראשית. ועוד.

[14] השם 'חג הפסח': ראה מכ' דר"ח ניסן תשל"ו ובהערות שם (נדפס בהגש"פ שם ע' תפד).

[15] "מועד חודש האביב": משפטים כג, טו. תשא לד, יח.

[16] חצי הכדור הצפוני: שבחצי הדרומי – אז חדש הסתיו.

[17] צבאות השם: בא  יב, מא. וראה בארוכה תו"א תו"ח ואוה"ת ד"ה בעצם גו' צבאות גו'.

[18] ובהגדה: פיסקא בכל דור ודור. וראה פסחים (קטז, ב): בכל דור כו' צריך שיאמר ואותנו הוציא גו'.

[19] "בהוציאך . . הזה": שמות ג, יב. ובפרש"י שם (משמו"ר פ"ג, ד): וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים.

[20] רק על-ידי תורה . . חירות אמיתית: אבות פ"ו מ"ב. וראה גם שמו"ר פמ"א, ז. ויק"ר פי"ח, ג. זח"ב קיג, סע"ב ואילך. ז"ח צז, ב. ועוד.

[21] רק על-ידי תורה . . חירות . . מהשפעות חיצוניות: שהתורה נעשית לו חומה כדחז"ל עה"פ אני חומה זו תורה (פסחים פז, א). וראה ד"ה אני חומה (ס' המאמרים קונטרסים כרך א' ע' 422 ואילך).

[22] מנטיות . . והרגלים: ראה דרושי דא"ח עה"פ לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך.

[23] ה'מצרים' (='מצרים וגבולים': ראה תו"א יתרו עא, ג ואילך. ועוד.

[24] אהבת ואחדות ישראל: ראה שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ג.

[25] על-ידי תורה . . אהבת ואחדות ישראל: להעיר מתורת הבעש"ט על המשנה אבות (פ"ב מ"ב) כל תורה שאין עמה מלאכה (כש"ט – הוצאת קה"ת – הוספות סי' פו. וש"נ).

[26] ש"אדם קרוב אצל עצמו": סנהדרין ט, סע"ב. וש"נ.

[27] סדר . . בדרך חרות): שו"ע אדה"ז ס' תעב ס"ז.

[28] יהודים בלי הבדל: ולהעיר מהנאמר בהגדה כנגד ארבעה בנים דברה תורה – שכוללים כל סוגי עם בני ישראל. – ראה הגש"פ ע' רה.

[29] "בנערינו . . ובבנותינו": בא י, ט.

[30] ובאותו הרף עין: מכילתא (הובא בפרש"י) עה"פ בא יב, מא.

[31] ל"בל יראה ובל ימצא": כן הוא בכ"מ (פסחים ה, ב. רמב"ם הל' חו"מ פ"א ה"ד. טושו"ע סתמ"ב. שו"ע אדה"ז סתל"א. ועוד) בשינוי מלשון וסדר הכתוב: לא ימצא (בא יב, יט) לא יראה (שם יג, ז).

[32] חיוב אכילת מצה: טור או"ח ס' תעה. שו"ע (אדה"ז) שם ס"ז (סל"ב).

[33] ב'מצה עשירה': טושו"ע (ושו"ע אדה"ז) או"ח ס' תסב.

[34] משהו חמץ: פסחים ל, רע"א. רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"א ה"ה. טושו"ע (ושו"ע אדה"ז) או"ח ר"ס תמז.

[35] וכל רגע: ראה שו"ע אדה"ז שם ר"ס תלא. ר"ס תמה: וכל רגע ורגע (וראה שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ג).

[36] רמז והוראה . . של החמץ ושל המצה: ראה לקו"ת צו ד"ה ששת ימים (הא') פ"ג. שה"ש יד, ד ואילך. וראה גם אוה"ת דרושים לחג הפסח (ויקרא כרך ב) ע' תנח. ועוד.

[37] בספרים מוסבר: ראה מקומות שנסמנו בהערה הקודמת.

[38] הגאווה היא שורש ומקור לכל הנטיות הבלתי-רצויות: בלקו"ת שה"ש שם: וכידוע שבחי' גסות נקרא אבי אבות הטומאה שהוא מקור כל התאוות כו'. וראה סה"מ תרכ"ז ע' רטו. ועוד. ולהעיר מכש"ט סי' שעו. שם סי' כח. רלח. או"ת להה"מ סי' קפט. ועוד.

[39] "תועבת ה' כל גבה לב": משלי טז, ה.

[40] שחכמינו זכרונם לברכה אומרים: סוטה ה, ב.

[41] כל ציוויי . . כציווי אלוקי: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג' ריש ע' תשצח (ושם בקשר למצות אכילת מצה במיוחד). וראה סה"מ תש"א ע' 60. ובכ"מ.

[42] שגאווה . . יש לשלול לגמרי: רמב"ם הל' דעות פ"ד ה"ג. רבנו יונה לאבות פ"ד מ"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה סוס"א. סקנ"ו ס"ג. נתבאר בארוכה באוה"ת ויקרא (כרך ב') ע' תמא ואילך.

[43] מכיוון שהאדם עוסק ב'חמץ' . . יש . . צורך להישמר: ראה שו"ע אדה"ז שם סתל"א ס"ד, ור"ס תמז.

[44] "ששת ימים תעבוד": יתרו כ, ט.

[45] ל'טבע שני': דהרגל נעשה טבע שני – שבילי אמונה נ"ד ש"ב. וראה שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא ספי"ד (וראה גם פמ"ד – סג, ב).

[46] לשמור . . מ'משהו חמץ': ראה באר היטב או"ח ר"ס תמז: האריז"ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה. – נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.

[47] הזכרת יציאת מצרים . . בכל יום . . פעמיים ביום: רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז סס"ז ס"א. אבל ראה פע"ח שער חהמ"צ פ"ו. סי' האריז"ל סדר ההגדה – נתבאר בהגש"פ שם ע' רג ואילך.

[48] מסייעת תזכורת זו: כפי' האריז"ל עה"פ והימים האלה נזכרים ונעשים (ראה רמ"ז בספר תיקון שובבים. הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט).

[49] "אני נבראתי לשמש את קוני": משנה וגמרא קידושין בסופה.

[50] כלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך": קדושים יט, יח. הובא בפרש"י עה"פ. ויתירה מזו – זו היא כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל.

[51] "בכל . . לשם שמים": אבות פ"ב מי"ז. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.

[52] "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים": תהלים פא, יא.

[53] (ועל-ידי) הגלות: כי ירידה זו צורך עלי' היא, עלי' גדולה של "אנוכי אעלך גם עלה" (תו"א תו"ח אוה"ת ריש שמות. ועוד).

[54] "מהר .. הארץ": ברכת "אהבת עולם".

[55] "והיו . . מוריך": ישעי' ל, כ. וראה – ובכל הבא לקמן – תניא פל"ו.

[56] "והלכו . . לאורך": ישעי' ס, ג.

[57] "ונגלה . . כל בשר וגו'": שם מ, ה.

[58] "פחד ה' והדר גאונו": ע"פ ישעי' ב, יט. שם כא