בכמה וכמה שיחות ואיגרות קודש הפליא והגדיל הרבי את הזכות הגדולה בה זוכים המשתדלים והמסייעים בהדפסת ספרי תורת רבותינו נשיאינו והפליג עד מאד בשבחם. מדברי הרבי עולה שבצדקה זו יש כמה וכמה מעלות טובות,

ומהן:

א) על ידי הדפסת דברי החסידות בספרים מגיעה תורת החסידות לאלפי יהודים, והפצת מעינות החסידות חוצה מקרבת ומזרזת את הגאולה.

ב) הדפסת הספרים מסייעת ל"והעמידו תלמידים הרבה", והמדפיס את הספר הוא בבחינת "זבולון" ל"יששכר" - הלומדים בספר.

ג) על ידי הדפסת הספרים נקבעים דברי תורה בדפוס, לדורי דורות, והזכות נמשכת גם שנים רבות לאחר הדפסת הספרים. ד( על ידי הלימוד בספרים, שפתי הצדיק דובבות בקבר.

ה) בשעה שלומדים בספרים, מעורר הצדיק זכות על מי שבזכותו התאפשרה הדפסת הספר;

ו) לאור כל המעלות הללו - שכר המשתדלים בהדפסת ספרי הצדיק הוא הן ברוחניות והן בגשמיות והם זוכים לרוב טוב גשמי ורוחני.

 ז) סגולה לרפואה שלימה ואם הדברים אמורים לגבי כל אדם, הרי על תלמידיו של הצדיק, הקרויים בניו, שזכו לראותו וללמוד תורה מפיו, מוטלת אחריות מיוחדת להוציא לאור את תורתו. לפנינו שורת ציטוטים משיחות ואיגרות הקודש של הרבי בנושא נכבד זה.

 

ב"ה, כ"ד סיון, תשט"ז

ברוקלין.

 

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מח"י סיון, בבשורה טובה שמפיץ ספרי חב"ד במדה האפשרית, ואף שאינו מפרט בזה, הרי כפי דרישת השעה, ובפרט שמתקרבים אנו לקץ גלותנו, וידוע המענה דמלכא משיחא לכשיפוצו מעינותיך חוצה, שהפצת ספרי חסידות הוא אחד הדברים בזה, מובן שצריך להתאמץ ולהוסיף בזה כהנה וכהנה, וידוע מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, שאם עד עתה הפיץ במדה האפשרית צריך להתעסק גם בהגדלת המדה והוא ע"י תעמולה בעצמו וע"י אחרים בהכרח לימוד תורת החסידות וכו', ובפרט שתעמולה זו מצ"ע ג"כ הכרחית וחיונית היא, וכיון שהאמור הוטל על כל אחד ואחד מדורנו זה המכיר בחובתו וזכה להוודע ממאור שבתורה זוהי תורת החסידות, בודאי ניתנו לו הכחות למלאות ציווי וחובה זו, והשי"ת יצליחו שיהי' בלי עכובים ובמדה גדולה הולכת וגדלה עוד יותר.

כבקשתו אזכירם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכה להצלחה בהנ"ל.

 

הצלחה בעסק בזכות הדפסת ספרי הצ"צ

בהתוועדות כ"ד טבת תשכ"ג סיפר הרבי[1]:

פעם נכנס אל כ"ק מו"ח אדמו"ר יהודי סוחר, והרבי צוה עליו ליתן עבור הדפסת ספרי ה"צמח צדק" סכום שלא לפי ערכו כלל, ולהיותו "קבלת עול'ניק", הביע את הסכמתו, ובשמחה ובטוב לבב. כשחזר לעירו, נזדמנה לו עיסקה שבה הצליח למכור סחורה שהיתה מונחת אצלו זמן רב, ללא סיכוי שיוכל למוכרה פעם, ואילו עתה מצא קונה במחיר טוב ביותר - מחיר שהספיק לו לשלם את ההתחייבות לכ"ק מו"ח אדמו"ר, ועוד נשאר גם עבורו.

וכאשר נפגש עם הקונה משך זמן לאחרי סיום העיסקה, אמר לו הקונה, שאינו מבין כיצד עלה בדעתו לקנות סחורה כזו במחיר כזה - סחורה לא טובה במחיר שאינו מתאים אל הסחורה, שלא בערך לגמרי, כך, שלא הי' מקום בשכל שיפגש עמו ויגיש בעצמו את הצעת הקניה, במחיר כזה, ויפרענו מיד!

הסוחר הנ"ל שהתפעל כל כך ממאורע זה שהיה ענין שלמעלה מדרך הטבע - מיהר לספר זאת לכ"ק מו"ח אדמו"ר, אבל הסיפור לא עשה עליו רושם[2]...

שמחה גדולה מגודל הזכות

בהתוועדות שבת פרשת תבא תשמ"ח אמר הרבי[3]:

כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו הכריז "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", והדגיש פעמים רבות שהדרך להביא את הגאולה היא על ידי ההוספה בהפצת המעיינות חוצה, באופן של "יתפרנסון", אשר מהענינים העיקריים בזה הוא – ההוצאה-לאור של מאמרי וספרי החסידות בדפוס.

ובזה גופא - כמה דרגות:

ישנם נדבנים שאחרי שהדפיסו קונטרס אחד, אזי מפני גודל ההתפעלות על החידוש הגדול של פעולתו, מסתפק בזה, "דאלאי"... וממשיך לעסוק בכל שאר הענינים, מלבד הפצת המעיינות חוצה.

אמנם, ישנם כאלו שלא מסתפקים בהוצאה-לאור של קונטרס אחד, אלא מדפיסים ספר שלם, ולא רק ספר אחד, אלא ריבוי ספרים כו', הן ספרים חדשים שנדפסים בפעם הראשונה מכתב-יד, והן ספרים שכבר נדפסו וחוזרים ומדפיסים אותם בהוצאה חדשה, עם הוספות כו', שהרי, "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש".

ומובן גודל העילוי שנעשה על ידי הדפסת תורת החסידות – שהרי, כשמדפיסים ספר חסידות באלף ומחצה או אלפיים עותקים וכיו"ב, מגיעים דברי החסידות לאלפיים יהודים (שהרי בודאי שה"ספר" יפעל עליהם לפתחו ולעיין בו כו'), וכשמוסיפים להדפיס עוד ספר באלפיים עותקים, אזי נעשה הפצת המעיינות באופן דכפליים, ועוד יותר מזה כו'.

ומכיון שכן, הרי גם התבוננות קלה בגודל הזכות שבדבר כו' - צריכה לפעול שמחה גדולה.

"כמה גדולים מעשי חייא"

ובהתוועדות שבת פרשת אחרי-מות תשמ"ט אמר הרבי[4]:

ההוראה "והעמידו תלמידים הרבה" שייכת לכל אחד ואחד מישראל - לא רק לאלו שהם בדרגת "יששכר", יושבי אוהל, שעוסקים בלימוד התורה ולומדים עם תלמידים, אלא גם להסוג של "זבולון", בעלי עסק.

וכמבואר במפרשי המשנה דיוק הלשון "והעמידו" (ולא "ולמדו") - מכיון שזה כולל בעלי עסקים (ועשירים) "שיחזיקו ידי לומדי התורה", "שישתדלו להעמידם ולספק להם כל צרכם", שזה כולל גם, ובעיקר - לתמוך ביושבי אוהל ועסקנים, ומוסדות, שמתעסקים עם "והעמידו תלמידים הרבה" או על ידי תשלום כספי עבור ההוצאה לאור של ספרי קודש ועניני תורה שעוזרים שיהיה "והעמידו תלמידים הרבה", על ידי הלימוד בספרים וכיו"ב.

ולהתעסק בזה באופן ד"הרבה" - יותר ויותר, למעלה מרגילותו.

ועל ידי זה שבעל עסק (זבולון) תומך בפעולות של "והעמידו תלמידים הרבה" - הרי זה נחשב כאילו שיש לו חלק ב"והעמידו תלמידים שלו הרבה" (כמו שהוא אצל יששכר) - ע"ד הפסק-דין בשולחן ערוך "מי שאי אפשר לו ללמוד כו' יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאילו הוא לומד בעצמו, כמו שדרשו חז"ל בפסוק "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" ("זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא כו', ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר, והם יושבים ועוסקים בתורה כו"').

ואדרבה - החלק של זבולון הוא בכמה ענינים יותר גדול מהחלק של יששכר, כמובן מזה שרבינו הקדוש אמר "כמה גדולים מעשי חייא", ש"צד צביים", "ומתקן מעורותיהן קלפיהן", בכדי לעשות מהעור קלף למגילות, וכתב עליהם דברי תורה שלמד עם ילדים ואחרים למדו - בכדי ש"תורה לא תשתכח מישראל".

הגם שר' חייא היה תלמידו של רבי, ולמד תורה כל ימי חייו ועיקר כל הברייתות הם מר' חייא – אף על פי כן במה התבטא "גדולים מעשי חייא" - לא כל כך בלימודו לעצמו, ואפילו לא רק בלימודו עם הילדים, אלא מכיון שהתעסק גם בהכנות לזה - צדיית הצביים ועשיית הקלף מהעור (עבודתו של זבולון)!

עיקר ההוראה מזה היא - ש"יששכר" צריך להתעסק עם לימוד התורה "והעמידו תלמידים הרבה" כפשוטו, ו"זבולון" צריך להתעסק בתמיכה לעסקנים ומוסדות, בכל הפעולות דלימוד והפצת התורה כמו הדפסת ספרים של דברי תורה, ע"ד כמו לעשות "קלף" עבור עניני תורה – כל אחד ואחד לפי ענינו במסחר שלו.

הכנה לגאולה האמיתית והשלימה

בהתוועדות שבת פרשת חוקת, יו"ד תמוז תנש"א, הוסיף הרבי ואמר בנושא זה[5]:

ידוע שעל ידי מאסרו של אדמו"ר הריי"צ וגאולתו בי"ב-י"ג תמוז נתוסף בהפצת המעינות חוצה, עד שזה הביא ליציאת בעל הגאולה ממדינה ההיא, ולאחרי השתלשלות - בואו ב"חצי כדור התחתון", וזה הוסיף בגילוי פנימיות התורה, באופן של הפצה אפילו לגבי ההפצה בדורות שלפני זה, עד שזה מגיע בכל קצוי תבל, עד בחוצה שאין חוצה ממנו.

והגילוי של פנימיות התורה נמשך באופן דפעולה נמשכת . . ובאופן שהולך ומתפשט משנה לשנה, ובפרט בשנים הכי אחרונות - כפי שרואים בפועל, שבשנים האחרונות זכינו והדפיסו ומדפיסים הלאה ריבוי גדול של מאמרי חסידות שהיו עד-עתה בכתב-יד ובגלוי רק ליחידי סגולה, עד גם ענינים שהיו עד-עתה גנוזים מכולם, ודוקא עכשיו מדפיסים אותם והם מתפרסמים לכל.

ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלו ושל יוצאי חלציהם שי' שהתעסקו וממשיכים להתעסק בהדפסת הספרים, על ידי סיוע בממונם, או טירחא בגופם וכיו"ב . . עד שזה נעשה הכנה מיד לגאולה האמיתית והשלימה.

 

גם באגרות הקודש של הרבי יש לא מעט התייחסויות לזכותם הגדולה של הנדיבים המסייעים להדפסת ספרי החסידות. אגרות אלו הן בעיקר מהתקופה בה הרבי כיהן כיו"ר וועד הפועל של הוצאת קה"ת, ועסק בעצמו בהתרמת נדיבים אלו, כפי שסופר בהרחבה בפרק "יו"ר ועד הפועל".

הדפסה – "לדורי דורות"

כפי שהובא בפרק שלישי, במהלך שנת תש"ה עסקה מערכת "אוצר החסידים" בהוצאה לאור של מאמרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הספר הראשון שנערך במסגרת זו הוא ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת.

באגרת מז' שבט תש"ה כותב הרבי לרב משה העכט, מהמשתתפים בהדפסת הספר[6]:

כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א כותב במכתב: הצמח צדק אמר: מלה הבאה בדבור הוא ברבים, שבכתב - לפני העולם, שבדפוס - לדורי דורות.

ואשרי האיש אשר בהשתדלותו יקבעו דברי-תורה בדפוס - שזהו לדורי דורות.

- ובפרט בפנימיות התורה שעל זה מבואר באגרת הקודש סוף סכ"ו שבימות המשיח יהיה (עיקר) עסק התורה בזה, אבל כו', וצע"ק מהקדמת ביאוה"ז -

אולי אפשר לומר בדיוק הלשון דורי דורות, דהיינו לכל הפחות ד' דורות, דורי שנים דורות שנים (על-דרך מה שאמרו רז"ל סנה' צט, א עה"פ דור דורים) על-פי מה שכתוב בפירוש התהלים להצמח צדק (קמח ד'), דור לדור הם כל סדר ההשתלשלות כו' כי כל עולם נק' דור, ואם כן ד' דורות - ד' עולמות אבי"ע. וכמו שד' עולמות אבי"ע כוללים כמה עולמות, כמו כן הביטוי "דורי דורות" כולל כמה וכמה דורות. ועיין גם כן לקו"ת ד"ה ביאור ענין מוצאיהם.

אחריות מיוחדת על תלמידי הצדיק

בשנים תד"ש-תש"ה הותחל בהדפסת ספרי המאמרים של אדמו"ר מהר"ש. במהלך העבודה על כך פנה הרבי במכתב המאלף הבא אל הר"ר חיים צבי האלברייך. הכתובת אליה נשלחה האגרת היא "מלון קנטרוביץ, וואודריג', נ.י.", והמכתב הוא מתאריך י"ז מנחם אב תש"ה. וכך כותב הרבי[7] ##:

כידוע לכם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יסד לפני מספר שנים את הוצאת הספרים המיוחדת ק ה ת (קרני הוד תורה) כדי להדפיס כתבים חשובים שונים. בין ההוצאות החשובות תופסת ספרי' אוצר החסידים ליובאוויטש מקום חשוב בסדרת ספרי חסידות שכבר נדפסו, ושעומדים על סדר היום לקראת הדפסה בעתיד הקרוב.

תקוותנו שבטח קיבל את ארבעת הכרכים של "תורת שמואל" לאדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, שהופיעו לא מכבר.

ובקשר להמשך סדרת הספרים של הרבי מהר"ש נבג"מ זי"ע, הנני פונה אליו במכתב זה.

רז"ל מספרים (עירובין י"ג, א), אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתי' לר' מאיר מאחורי' (כשלמדתי לפניו, ישבתי בשורה של אחריו, פרש"י) ואילו חזיתי' מקמי' הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.

רז"ל מדגישים עוד יותר את המשמעות של "לראות רבי" בירושלמי ביצה (פ"ה ה"ב – עיי"ש בגליון הש"ס – הובא בתוד"ה מוריינא מנחות קד, א) שרבי, ר' יוחנן ור"ש בן לקיש זכו לתורתם כיון שראו את הרבי שלהם פעם אחת!

הוא, שזכה לראות – בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א – "כ"ק אדמו"ר אור עולם נזר ישראל ותפארתו כקש"ת מוהר"ר שמואל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובטח ראיה זו פעלה את פעולתה הטובה בגשמיות וברוחניות, ובודאי השפעתה נמשכת עד היום, כיון שראיית צדיק היא נצחית ומלווה את האדם כל ימי חייו, ובכלל יודעים אנו אשר "ברוחניות אין עבר" (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א י"ג תמוז שנה זו).

כעת עומדת לפניו, אם יסכים, זכות גדולה בלתי רגילה: שעל ידי האמצעים שלו, בעזרת צאצאיו יחיו, יתגלו חידושי תורה רבים של הצדיק הגדול, הרבי מהר"ש נבג"מ זי"ע, שכאשר מישהו ילמד מאמר מהמאמרים שיתגלו על ידי עזרתכם, אזי אפילו אם הלומד יהיה בקצה העולם אזי "כשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאילו מדברות" (תוד"ה אגורה יבמות צו, ב) ומכריזים שכל זה נעשה אפשרי על ידכם! ומי יכול לשער את גודל השכר וגודל העילוי שזוכה מי שמאפשר כזה ענין גדול, הן בזה והן בבא!

הנני כותב אליו על פי הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, המקווה שאתם וצאצאיכם יחיו תקבלו את הזכות הגדולה הזו בשמחה רבה.

הדפסת החלק הבא של חדושי תורה מהרבי מהר"ש נבג"מ זי"ע צריכה לעלות מ-1000$ עד 1500$, תלוי במאמרים ומספר העותקים.

בציפיה לתשובתו הטובה, ובברכת כל טוב, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

לא ידוע לנו מה היו תוצאות פנייה זו. למעשה, באותה שעה נדפסו ספרי "תורת שמואל" עם הקדשה של אדמו"ר הריי"צ בעצמו, לזכותו ולזיכרון הוריו וזקניו הקדושים נ"ע. עובדה שהרבי מזכיר גם באגרת מכ"ח מנחם אב תש"ז (שהובאה לעיל[8]) - "האופן הכי מתאים לקבץ הוצאת עניני דפוס והדפסה - הוא להשיג מנדיבים יחידים אשר נותנים סכום הגון עבור הדפסת ספר מיוחד לזכר נשמת וכו', או גם לזכות את החיים, וכמו שעשה כ"ק מו"ח אד"ש בספרי תורת שמואל".

שפתי הצדיק דובבות

בחורף שנת תש"ו נדפס לראשונה על ידי הוצאת קה"ת הספר "תורת שלום", משיחות אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. הדפסת הספר התאפשרה לאחר שהרבי פנה לכמה נדיבים בבקשה שישתתפו בהוצאות ההדפסה, במסגרת קרן מיוחדת "קרן שלום". לפנינו אגרות הרבי בעניין זה אל הנדיב תורם ההדפסה.

בב' טבת תש"ד כותב הרבי אל "הוו"ח אי"א מו"מ באמונה הנדיב הנכבד וכו' התמים הר' שמואל דוב שי' גאנעלעס"[9]:

ידידנו הרה"ח כו' ר' דובער שי' חסקין מסר לנו את נדבת כמ"ע בסך חמישים דולר ל"קרן שלום", הקרן שמטרתה להוציא לאור את הספרים של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

ובשם הוצאת "קהת" ובשם כל אלו הזוכים ללמוד ולהאיר נשמתם באור הספרים הנ"ל, הננו לאמר למע"כ:

יישר כחו וזכות הרבים תעמוד לו לעד להתברך בכל מילי דמיטב ולהשתתף גם לעתיד בעניני פרסום והפצת תורת רבותינו הק' חוצה בין חוגים היותר רחבים של בני ישראל.

המכתב הבא הוא מח' אלול תש"ה, וגם הוא אל הרש"ד גנלס, בו עומד הרבי על הזכות המיוחדת בהשתתפות בהדפסת ספרי רבותינו. וכשם שבמכתב בנוגע להוצאת תורת אדמו"ר המהר"ש מדגיש הרבי את האחריות המוטלת על תלמידיו של הצדיק בהדפסת כתביו, כך גם במכתב שלפנינו[10]:

על ידי ידידנו התמימים הרה"ג והרה"ח איש רב פעלים ובעל מרץ כו' מהרש"א [שלמה אהרן] שי' קאזארנובסקי והנכבד והנעלה עוסק בצ"צ באמונה וכו' מהורד"ב [דוב בער] שי' חאסקין הגיענו תרומתו לתכלית הדפסת (מימיוגראף) שיחות קה"ק [קדש הקדשים] -אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע.

ולמותר להאריך ברום ערך ענין זה ובגודל הנחת רוח לנשמת הצדיק הנעשה על ידי זה, כי על ידי תרומתו הנ"ל ניתנת האפשריות שכאשר מי שהוא ילמוד שיחה זו, הנה שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה (לשון תוד"ה אגורה יבמות צו, ב). ומי לנו גדול מדוד המלך ע"ה, והשתוקק וביקש מרבש"ע שיהי רצון מלפניו שיאמרו שמועה מפיו ועל ידי זה יגור בשני עולמים, היינו שיהיו שפתותיו דובבות כו'.

והנה באומר שמועה מפי אומרה, הרי רק בשעת האמירה מקיים תשוקת הצדיק שיהיו שפתותיו דובבות כו', מה שאין כן הנותן מהונו לכתיבת והעתק ספרי הצדיק, הרי בכל שעה ושעה שאיש אחד, בקצוי התבל אפילו, ילמוד בספר זה, מעורר הצדיק זכות על האיש שעל ידו נתפרסם הספר.

והנה כל זה הוא דבר השוה לכל אדם, וזכות יתרה לכת"ר אשר זכה להיות מתלמידיו, ויעויין זהר ס"פ בחקתי בענין כבוד אב, שזה מוטל על הבן גם לאחר הסתלקותו של האב, לאוקיר לאבוי בתרי עלמא [=לכבד את אביו בשתי עולמות], וידוע מרז"ל עה"פ ושננתם לבניך אלו התלמידים שתלמידיו של אדם קרוים בנים וכמ"ש בספרי הובא ברמב"ם הל' ת"ת בתחלתו.

וכיון שכל ענין הוא מדה כנגד מדה, קרוב לומר, שכמו שעל ידי אמירת השמועה הצדיק גר בשני עולמים, כמו כן גם שכר המשתדל הוא הן ברוחניות הן בגשמיות, ברוב טוב גשמי ורוחני[11].

הספר והתורה מגיעים לכל הארצות

בט"ז מנחם אב תש"ו כותב הרבי אל נדיב שסייע להדפסת הספרים על ידי התמימים ששהו בשנחאי (פעילות שסיפורה הובא בפרק שלישי)[12]:

בשמחה רבה ובעונג קבלתי את פרישת השלום מידידינו האברכים שי' שבאו משנחאי, שקבלתם את ההצעה להתמסר להשגת אמצעים להדפסה בשנחאי של ספרי רבותינו הקדושים, תורת אלקים חיים.

כמובן מסרתי על כך לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א שהי' מאד מרוצה לשמוע זאת, ומקוה לקבל ממנו בשורות טובות בזמן הקרוב ביותר.

אודות גודל הזכות לתת לאלפי יהודים את האפשרות ללמוד ספרים הכוללים תורות של הרביים שלנו, בטוחני שמיותר להסביר לו באריכות. ברצוני להדגיש רק דוגמא אחת שמסופרת ע"י חז"ל:

חז"ל מספרים שכל ענין הגלות החל מכך שהמרגלים דברו לשון-הרע ובזה הביאו אסונות על עצמם ועל דורות ודורות אחריהם, עד דורנו זה.

העצה לכך - כפי שהגמרא אומרת (ערכין ט"ו, ב) - היא תורה, כמו שכתוב "מרפא לשון עץ חיים", וכאן הכוונה בעץ חיים היא תורה.

גודל העונש על דיבור לשון הרע, ששומעים אותו רק הנוכחים, נותן לנו מושג על גודל הזכות והשכר שישנו על דיבור בתורה במקום וזמן מסוימים, ומכך אפשר לשער כמה גדולים הזכות והשכר בהדפסת תורה, שאז יכול הספר, והתורה שהוא מכיל, להגיע לכל הארצות, והספר נשאר ונלמד גם עשרות ומאות שנים לאחר שנדפס.

ואסיים בברכה שהזכות הגדולה תעמוד לזכותו בכל המצטרך לו וגם להבא יקח חלק בענינים כגון דא, הכוללים בתוכם תורה ומצוות ומעשים טובים.

אור וחמימות

בט' אדר ראשון תשי"א כותב הרבי לנדיב מקנדה שהשתתף בהדפסת ספרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ[13]:

את שני מכתביו עם ההמחאות המצורפות, מקדמה עבור הדפסת ספר של כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן עבור מעמד, קבלתי בעתו. מצורף בזה הקבלות ברוב תודה.

לפי בקשתו, הזכרתי אותו ואת זוגתו שתחי' להמצטרך להם על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר. ובטח כבר עורר וגם הלאה יעורר רחמים למעלה, עבור שניכם לבריאות הנכונה ולמנוחת הנפש והגוף, וגם שתהיו יותר שמחים.

ובפרט כעת, שקיבל ולקח על עצמו את הזכות של הדפסת ספר ממאמריו או שיחותיו, ועל ידי זה להאיר בכמה וכמה בתים יהודיים בכל קצוי תבל, בטח הרוויח שזה ימשיך אור וחמימות אצל עצמו. צריך רק לפתוח את הדלתות והחלונות כדי שזה יכנס פנימה, וזהו על ידי תהלים, תורה (חומש עם רש"י, תניא, שיעור במאמרים או שיחות של הרבי, וכיו"ב) שזה פותח את הלב ואת הראש.

על שאלתו מתי לשלוח את שאר הכסף – אינני רוצה להקשות עליו אבל ככל שהכסף יהיה כאן יותר מוקדם, כך יקדימו המסדר, המדפיס וכו' לעשות את עבודתם.

כל המוסיף מוסיפים לו

ובט"ו מרחשון תשי"ב כותב הרבי ליהודי שתרם לפעולות קה"ת[14]:

בנועם קבלתי מכתבו מיום הראשון לפ' לך, עם המוסגר בו תרומתו למרכז לעניני חינוך ולקה"ת, והקבלות מצורפות בזה.

תקותי חזקה שיבשרני טובות ממצב בריאותו ומצב בריאות זוגתו שתחי', וכן גם כן מפעולותיו הטובות בעסקנותו הציבורית. וידוע מאמר רז"ל אין טוב אלא תורה, היינו שהפעולה נקראת פעולה טובה אם היא מביאה, ועל כל פנים גורמת, להרמת קרן התורה בעצמו ובהסביבה.

וכמו שהתורה ארוכה מארץ מדה, הרי גם כן הפעולות להרמת קרן התורה אין להן הגבלה, וכמאמר רז"ל כל המוסיף מוסיפין לו, היינו שכל המוסיף בפעולות הנ"ל מוסיפין לו עוד כח וגבורה וגם חשק ורצון להמשיך ולהגדיל הפעולות הן באיכות הן בכמות.

 

התורם עולה בזיכרון

 גם בדברים שהשמיע הרבי ליחידים בהזדמנויות שונות, בעת מפגש פנים אל פנים עם נדיבים שהשתתפו בהדפסת הספרים, יש ביטויים יחודיים על הזכות הגדולה והנפלאה הזו.

כך, כאשר הר"ר זאב שי' הורביץ מברזיל, שבתרומתו הנדיבה נדפסו כמה וכמה מספרי ה"לקוטי שיחות", בא לפני הרבי ב'חלוקת הדולרים' לצדקה, אמר לו הרבי בחיוך רחב: יש לי הרבה ספרים שהדפסת, והנני נזכר בך כל הזמן...

חובה על הנדיב ללמוד בספר

בהזדמנות אחרת עבר ב'חלוקת הדולרים' הר"ר ישראל שי' זייאנץ, אף הוא מהנדיבים שסייעו בהדפסת ספרי ה"לקוטי שיחות", והגיש לרבי ספר שנדפס במהדורה חדשה.

הרבי הגיב על כך: תודה רבה שנתת לי את הספר - יהיה לי מה ללמוד. הגם שאין זאת הוצאה ראשונה, הרי בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ולא רק כחדשים בכ"ף הדימיון, אלא חדשים ממש! דע לך שאלמד בספר הזה - וכשם שזיכית אותי, כך מוטלת עליך החובה לדאוג שגם אתה תלמד בו.

"איפכא מסתברא"

 בערב ראש השנה, מידי שנה, היו אנשי ה"ועד להפצת שיחות" מגישים לרבי דו"ח מפורט על התחייבויות התורמים לשנה הקרובה. הרבי היה מעיין בדו"ח, ולעיתים אף היה מעיר את הערותיו על הגיליון.

באחת השנים הדו"ח נמסר לרבי בידי הרה"ח ר' זלמן חאנין, מאנשי ה"ועד להפצת שיחות", יחד עם אחד התורמים. הרבי פנה אל התורם ושאל: האם החוזה בפנים? הלה השיב בחיוב, והרבי שאל שוב: לפי ההשגות שלי?... התורם השיב לרבי שאם יצליח השנה בעסקיו - ייתן יותר ממה שהתחייב.

כעבור כמה ימים מסר הרבי את תגובתו על הדו"ח בכתב, כאשר במענה יש התייחסות גם לשיחתו האמורה עם הנדיב בערב ראש השנה:

לכאורה איפכא מסתברא. ובדיעבד ג"ז לטובה בטוב הנראה והנגלה. הזכרתי עה"צ[15].

לעורר ולזרז מכיריו ומיודעיו

לסיום וחתימת נושא זה, תובא האגרת הבאה, מכ"ה סיון תש"ח, בה הרבי קורא לנדיב להשפיע גם על מכיריו ומיודעיו לעשות כמוהו.

האגרת היא אל הר"ר מנחם מענדל מרגליות, מי שנידב את הדפסת מאמר "מים רבים" תרל"ו לאדמו"ר מוהר"ש[16]:

בהזדמנות זו אביע בטחוני, אשר כשם שהוא בעצמו התעורר להדפיס על הוצאתו ספר אחד (המיוחד) מספרי רבותינו הקדושים, כן בלי ספק תהי' עינו טובה בשל אחרים, לעורר ולזרז את מכיריו ומיודעיו שגם הם ידפיסו מספרי רבותינו על חשבונם לזכות בהם את הרבים, וגודל זכות העושים ומעשים בכגון זה בודאי אין צריך ביאור.

ולא באתי בזה אלא לזרזו ולעודדו בתעמולה זו ככל האפשר. ואם ישתדל ויתעסק בזה כראוי, בטח תביא השתדלותו פירות ויצליח למצוא מנדבים המתאימים וראוים לזכות גדולה זו.

"הנחה למדינות"

 

ביטוי נוסף לפעלו של הרבי למען הרחבת מעגל ההפצה של ספרי קה"ת בקרב חוגים רחבים היה בקריאתו הפומבית, לא אחת, להעניק 'הנחה' על ספרי קה"ת.

התייחסות ראשונה בעניין זה הייתה בשנת תשכ"ה, ולאחר מכן מספר פעמים בשנות המ"ם.

הרבי הסביר כי מטרתה של ההכרזה על ההנחה היא לנצל ימי סגולה מיוחדים להפצת המעיינות בקנה מידה גדול, וזאת ע"י הוזלת הספרים ונתינת האפשרות לרכוש ספרים רבים ובכך להפיץ את המעינות חוצה.

 

הנחה על ה"לקוטי תורה"

הפעם הראשונה בה הציע הרבי להעניק הנחה מסוג זה היתה בהתוועדות שבת פרשת ויקהל תשכ"ה, וזאת בקשר למהדורה החדשה של ה"לקוטי תורה" שנדפסה באותם ימים (כמסופר לעיל עמוד ##). אלא שאז - בשונה מההנחות שהוכרזו לאחר מכן - הרבי הציע את ההנחה המיוחדת על הספר החדש בלבד, כשהוא אומר בבת שחוק[17]:

כיון שעתה נדפס הלקוטי תורה מחדש, ויהיה הספר מצוי לכל – אדבר עם "שר האוצר שלי" [כשכוונתו ליו"ר המזכירות הרב חדקוב, מנהל קה"ת] שימכרו את הספרים במחיר נמוך מעלות ההדפסה, כדי שיהיה בהישג יד לכל – כך שאין הדבר תלוי אלא ברצון, וגם הרצון ישנו אצל כל אחד מישראל, אלא שצריכים לגלותו מן ההעלם אל הגילוי.

הדפסה מיוחדת לתושבי אה"ק

בהמשך להכרזה זו, שיגר הרב חדקוב את הפנייה הבאה למספר מוסדות, ובהם אל הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד[18]:

זה עתה יצא לאור הספר ליקוטי תורה בהוספות ומראי מקומות במהדורא נפלאה מאוד, וכמובן שהוצאה זו עלתה בהוצאות מרובות מאוד שלא יכלו לשער מקודם.

למרות ההוצאות הגדולות הנ"ל, בכדי לתת האפשרות לכל אחד ואחד לקבל הספר הנ"ל בנקל, ועל ידי זה לתת לכולם האפשרות להתחיל תיכף בלימוד הספר ולמלא בזה את הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א ללמוד בכל שבוע המאמרים השייכים לשבוע זה וגם חלק משיר השירים בכדי לסיים כל הלקוטי תורה עד שמחת תורה הבעל"ט, הוכרחנו להוזיל המחיר של הספר בפחות הרבה מהאפשר בדרך הרגיל, ובכדי למלא החיסרון הגדול, לקבל מנדבים שישתתפו בהוצאות הכרוכות בזה.

בכדי לאפשר כל הנ"ל גם לתושבי ארה"ק ת"ו, בדעתנו כעת להדפיס תיכף עוד מהדורא מהספר לקו"ת במספר אלף טופסים, בארה"ק ת"ו.

בשים לב לגודל הזכות להשתתף בהדפסת הספר הקדוש הזה, הוחלט לתת האפשרות להשתתף בהוצאה זו לעשרה יחידים ומוסדות שיש להם טעם מיוחד לזכות קדימה לזכות זו, ואחד מהם הוא המוסד ישיבת תומכי תמימים בלוד.

אמנם אין לוחצים עליכם והבחירה הכי חופשית להחליט בזה כרצונכם. אבל אם מסכימים אתם לזה תצטרכו להשתתף בזה בסך 2,500 ל"י, ועי"ז תוכלו להדפיס במאה טופסים את הקדשתכם בנוסח שתרצו בה, ועשרה ספרים מהם תקבלו חינם.

מתוך מהירות הענין נבקשכם להודיע לנו את תשובתכם במברק.

 

הנחה לספרים – להוספה בלימוד התורה

בהתוועדות כ"א מנחם אב תשד"מ, לרגל מלאת ארבעים שנה להסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל, אביו של כ"ק אדמו"ר (תד"ש – תשד"מ), עורר הרבי על הנחה מיוחדת של ארבעים אחוז על ספרי קה"ת[19]:

בהמשך להמדובר אודות שנת הארבעים - עלתה הצעה נוספת:

מזמן לזמן משתתפת הוצאת הספרים "קה"ת" בהפצת המעיינות – על-ידי הוזלת מחירי הספרים, כדי שמספר גדול יותר של אנשים יוכלו לרכוש ספרים, או שאותו אדם יוכל לרכוש מספר גדול יותר של ספרים, ועל-ידי זה יתוסף בלימוד התורה.

בדרך כלל היה נהוג להוזיל את המחיר - החל מח"י אלול. אמנם, בשנה זו, להיותה שנה מיוחדת, "זה ארבעים שנה" - יקדימו את הוזלת המחירים החל מכ"ף אב.

ובנוגע לסכום ההוזלה - הנה היה ראוי שההוזלה תהיה בסכום של ארבעים אחוז, אבל - חוששני מ"מלחמה"... עם הנהלת "קה"ת", שהרי אפילו בלאו-הכי טוענים הם שגורמים להם להוצאות, וטוענים "עד מתי..." אשר על כן, תהיה הוזלת המחירים בסכום של עשרים אחוז, כמנין "כ' (אב)", ולאחרי כן - יתיישבו בדעתם אולי ישיגו מנדב שיוסיף וישלים מדילי' עוד עשרים אחוז, כך שהקונה לא יצטרך לשלם אלא שישים אחוז, כלומר, הנחה של ארבעים אחוז – עשרים אחוז על חשבונו של המנדב, ועשרים אחוז על חשבון ההתנדבות הגדולה של הנהלת "קה"ת".

 

מסכום ההנחה ירכשו ספרים נוספים

בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ"א כסלו תשמ"ה, הכריז הרבי פעם נוספת על הנחה של 20 אחוזים על ספרי החסידות, שתחול מי"ט כסלו ועד יו"ד שבט אותה שנה[20]:

בהמשך להמדובר לעיל אודות ענין הפצת מעיינות פנימיות התורה חוצה - הרי מובן וגם פשוט שביחד עם זה צריך להיות גם לימוד והפצת נגלה דתורה, שהרי פנימיות התורה ונגלה דתורה הם בדוגמת נשמה וגוף: פנימיות התורה "נשמתא דאורייתא", ונגלה דתורה "גופי תורה".

ובהמשך להנ"ל, באה ההצעה לעשות "הנחה" - "הנחה למדינות עשה" - של עשרים אחוז במחיר הספרים שיוצאים-לאור מד' אמות אלו, הן ספרי חסידות והן ספרי נגלה, למשך התקופה אשר מי"ט כסלו עד יו"ד שבט.

ואף שמקווים שבודאי יבוא משיח צדקנו עוד לפני כן - הרי גם לאחרי ביאת משיח צדקנו ילמדו מתוך ספרים, ובמילא, יצטרכו לקנות את הספרים – על-פי המבואר בכתבי האריז"ל שיש להשתדל שכל עניני תורה ומצוותיה לא יהיו באופן של "חנם", כי אם בתשלום דוקא, שאז ישנו תענוג גדול יותר, מכיון שזהו "קב שלו" - לא רק בנוגע ללימוד, אלא גם בנוגע לקנין הספר.

אמנם לתועלת זו מספיק גם כאשר התשלום יהיה בהנחה של עשרים אחוז, ובמילא יוכלו להשתמש בעשרים אחוז אלו עבור קניית ספרים נוספים.

והנה, לימוד פנימיות התורה בספרים אלו נעשה הכנה ללימוד פנימיות התורה מפיו של משיח צדקנו – על-דרך הענין ד"תלמודו בידו" בנוגע ללימוד התורה בגן עדן.

וכמדובר כמה פעמים אודות דיוק הלשון "ותלמודו בידו", ולא תלמודו בראשו (או בשכלו וכיו"ב) - שבזה נכלל גם הענין ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה",

והעיקר הוא - כאמור - קיום הדברים בפועל ממש, גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, שאז זוכים ללמוד תורתו של משיח מפיו של משיח, באופן של ראיה.

 'למה ניגרע?'

כאשר הסתיימה תקופת ההנחה האמורה, האריך הרבי את ימי ההנחה עד לחמשה עשר בשבט. וכך אמר בהתוועדות ש"פ בשלח י"א שבט תשמ"ה[21]:

בהמשך להמוזכר לעיל שיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא בדוגמת "ראש השנה", הרי כאן המקום להזכיר אודות ענין נוסף ד"ראש השנה":

בימים דשבוע הבא - שמתברכים משבת זו - חל חמשה עשר בשבט, שהוא "ראש השנה לאילן".

והנה, בנוסף על כל הענינים הקשורים עם חמשה עשר בשבט מצד עצמו, הרי ביום זה נעשית גם השלימות דכל חודש שבט, כולל ובמיוחד - עשירי בשבט.

ולכן, בהמשך להמדובר אודות "הנחה" - "הנחה למדינות עשה" - במחירם של ספרי קה"ת עד ליו"ד שבט, מן הנכון וראוי להמשיך ב"הנחה" זו בימים שלאחרי-זה, עד חמשה עשר בשבט.

ובפרט שבינתיים יצאו-לאור ספרים חדשים, ומכיון שגם ספרים אלו צריכים להימכר ב"הנחה" (ככל שאר הספרים), שהרי "למה נגרע"... יש להמשיך את ה"הנחה" על ספרים אלו גם לאחרי יו"ד שבט (עד ט"ו בשבט), ובזכותם - להמשיך ב"הנחה" זו גם על שאר כל הספרים.

 

 הפעולה האחרונה לביאת המשיח

בהתוועדות שבת פרשת תבא, כ"א אלול תשמ"ה, עורר הרבי על ההנחה לספרי קה"ת לתקופה שבין ח"י אלול ועד שבת בראשית תשמ"ו, והסביר בהרחבה את מטרות ההנחה[22]:

כללות ענין ח"י אלול - יום הולדת את שני המאורות הגדולים, הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן – הוא: הפצת המעיינות חוצה, שכן "(יפוצו)מעינותיך (חוצה)" קאי על המעיינות של הבעש"ט, ו"יפוצו מעינותיך חוצה" - נפעל על-ידי אדמו"ר הזקן, ובפרט לאחרי הגאולה די"ט כסלו (כמבואר בשיחה הידועה).

ומזה מובן, שח"י אלול בכל שנה ושנה הוא זמן מסוגל בכל הקשור לעבודת הפצת המעיינות חוצה.

והנה, מהענינים העיקריים דהפצת המעיינות חוצה הוא – הדפסת ספרי חסידות (מעיינותיך) והפצתם בכל מקום ומקום (חוצה).

ובכן: בנוגע להדפסת הספרים – הרי זה ענין שנעשה כבר בחודשים וימים שלפני זה, ובמילא, בבוא ח"י אלול, שאז צריכים להוסיף בכל עניני העבודה דהפצת המעינות חוצה, מובן, שענין זה צריך להתבטא בהפצתם של הספרים בכל מקום ומקום.

ופשיטא, שאין לצאת ידי חובה בהדפסת הספרים בלבד, שכן, כאשר הספרים נמצאים ב"מחסן" או על גבי ה"מדף", עדיין לא נשלמה התכלית והמטרה של הדפסת הספרים – לימוד תורת החסידות בכל מקום ומקום.

ועוד – ועיקר:

ידוע מ"ש הבעל שם טוב באגרת-הקודש אודות המענה של מלך המשיח על שאלתו (של הבעש"ט) אימתי קא אתי מר – לכשיפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה.

ומזה מובן גודל האחריות בכל הקשור להפצת המעינות, ובנדון-דידן, הפצת ספרי חסידות בכל מקום ומקום – שהרי יתכן שהפעולה שהיתה יכולה להיעשות ברגע זה, ולדוגמא: מכירת ספר חסידות ליהודי פלוני שעל-ידי זה יוכל ללמוד חסידות, היא היא הפעולה האחרונה שצריכה לפעול את ביאת מלך המשיח, קא אתי מר, דא מלכא משיחא! ובלשון הרמב"ם: "עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

ואפילו לולי זאת – גדולה האחריות שבדבר מצד עצם העובדה שהיה יכול לפעול שיהודי פלוני ילמד "א ווארט חסידות" מתורתו של הבעש"ט, מתורתו של אדמו"ר הזקן, ומתורתם של כל רבותינו נשיאינו, עד לתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו!

"ערכם של ספרי חסידות לא יסולא בפז"

על פי האמור לעיל שח"י אלול הוא זמן מסוגל ביותר להפצת המעיינות חוצה – מובן טעם המנהג שנקבע בשנים האחרונות (ג' שני חזקה) שהנהלת קה"ת מכריזה על "הנחה" במכירת הספרים מח"י אלול עד לאחרי שבת בראשית.

ובהקדמה:

הפצת ספרי חסידות צריכה להיות באופן שכל ספר יש לו מחיר, ולא רק מחיר של שוה פרוטה בלבד, כי אם מחיר חשוב, כי: מטבע בני-אדם (א) שכאשר רואה שיש מחיר חשוב לדבר, הרי זה מעורר אצלו יחס של חשיבות לדבר, מה שאין כן דבר שאין דורשים עבורו כי אם שוה פרוטה בלבד, ובמילא (ב)כאשר קונה ספר במחיר חשוב בודאי יעיין בפנים הספר כדי לראות על מה שילם מחיר חשוב זה.

כאשר הדפיסו את מאמריו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בהיותו בריגא - הדפיסו על-גבי הקונטרס עצמו גם את המחיר. כאשר שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר: לשם מה צריכים להדפיס את המחיר על-גבי הקונטרס עצמו - הרי גם בהיות כ"ק מו"ח אדמו"ר במדינת רוסיה הדפיסו את מאמריו, ואף על פי כן, לא הדפיסו את המחיר על-גבי הקונטרס עצמו, כי אם במכתב בפני-עצמו, או ב"מודעה" וכיוצא-בזה, ומה נשתנה עתה? השיב לי כ"ק מו"ח אדמו"ר: עכשיו נמצאים אנו בין אנשים שאצלם קובע המחיר... כלומר, דבר שיש לו מחיר הוא דבר חשוב!

ובכן: מצד גודל החשיבות של ספרי חסידות - היו צריכים לדרוש עבורם מחיר גדול ביותר, ולא עוד, אלא שלאמיתתו של דבר, ערכם של ספרי חסידות לא יסולא בפז! אבל אף על פי כן, יש להתחשב גם במעמדו ומצבו של ה"עני", כולל - "אין עני אלא בדעת", שאיןביכלתו לשלם את המחיר האמיתי של הספרים, ולכן, קובעים מחיר שהוא (אמנם חשוב, אבל, ביחד עם זה, גם) לפי ערך יכלתו של הקונה.

אמנם, כדי להוסיף עוד יותר בהפצת המעיינות חוצה, הרי מהעצות לזה - להכריז על "הנחה" במחירי הספרים למשך זמן מסוים, וכפי שרואים במוחש שבתקופה שבה יש "הנחה" במחירי הספרים, קונים ספרים במספר גדול יותר מאשר על דרך הרגיל.

ולכן, כאשר מגיע זמן מיוחד שאפשר לתלות בו את ה"הנחה" במחירי הספרים, ובנדון-דידן: ח"י אלול - אזי מכריזים על "הנחה" במחירי הספרים לתקופה מסוימת, ובנדון-דידן: עד לאחרי שבת בראשית.

הדפסת חסידות ללא מדידה והגבלה

ולפלא, שלמרות שנהגו כן בשנה שעברה ולפני שנתיים כו' - לא נמצא בין חברי הנהלת קה"ת מי שיזכיר ויעורר שגם בשנה זו יש להכריז על "הנחה" במחירי הספרים!

ולא עוד, אלא שבכל הנושא של מכירת הספרים והפצתם - רבה העזובה!

היו זמנים שבהם לא יכלו להדפיס ספרי חסידות כי אם באופן מצומצם ביותר כו', אבל כיום, הנה בעזר השם קיימת האפשרות להדפיס ספרי חסידות בשופי, ואכן, בכל הקשור להדפסת ספרי חסידות המצב הוא באופן ד"פרזות תשב ירושלים": "ירושלים" – על-שם יראה ועל-שם שלם - מורה על שלימות היראה, ובנדו"ד - תורת החסידות, שעל ידה באים לשלימות היראה כו', כמו שכתב אדמו"ר הזקן ב"דף השער" דספר התניא – תורה שבכתב דתורת החסידות - "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, לבאר היטב איך הוא קרוב מאד, בדרך ארוכה וקצרה בעזה"י". ובכן, הדפסת ספרי חסידות ("ירושלים", שלימות היראה) כיום, הוא באופן של "פרזות" - ללא כל מדידה והגבלה;

אך דא עקא, דוקא בזמן זה - רבתה העזובה בכל הקשור למכירת הספרים והפצתם בכל מקום ומקום!

מצד אחד - משתדלים בשנים האחרונות להוסיף בכל הקשור להדפסת ספרי חסידות, כולל - הדפסה באותיות מרובעות דוקא, ובהוספת ציוני מראי-מקומות וכו'; ואם לאחרי כל זה נשארים הספרים ב"מחסן" - מהי התועלת ולשם מה היתה כל היגיעה וההשתדלות?!...

ובכל אופן - חזקה התקוה שמכאן ולהבא יבוא הדבר על תיקונו, הן בנוגע לכללות הענין דמכירת והפצת ספרי חסידות, והן בנוגע ל"הנחה" במכירי הספרים, אשר, על ענין זה מכריזים עתה, ומבקשים לפרסם בכל מקום ומקום שיש בו סניף של קה"ת שעוסק גם במכירת ספרים – אשר, החל מח"י אלול עד לאחרי שבת בראשית, כל הרוצה, יוכל לרכוש את הספרים שבהוצאת קה"ת – הן ספרי נגלה, הן ספרי חסידות וכו' - במחירי "הנחה" מיוחדים.

לפרסם על ההנחה במכתבי-עת

בהמשך לנאמר בהתוועדות, הורה הרבי בפתקה הבאה##:

להנהלת קה"ת

כדאי שיפרסמו (וגם במכ"ע [=במכתבי-עת]) שבהתאם להמדובר בהתועדות דח"י אלול ע"ד הפצת המעינות וכו' -

הרי מח"י אלול ועד לאחרי שק"פ [=שבת קודש פרשת] בראשית ימכרו כל ס'[פרי] חסידות שבהו"ל [-שבהוצאה לאור] קהת בחצי מחיר

וכן למסור עד"ז לסניפי קהת שבכ"מ [=שבכל מקום] (וכן בנוגע להתערוכה באותה המדינה).

 

הנחה באופן של "מעלין בקודש"

בהתוועדות שבת פרשת ויצא יו"ד כסלו תשמ"ו, יום גאולתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאסרו, הכריז הרבי על הנחה על ספרי קה"ת לתקופה בת חודשיים, בין ימי הסגולה החסידיים יו"ד כסלו – יו"ד שבט[23]:

בהמשך להמדובר לעיל אודות הפצת המעיינות חוצה באופן ד"רחובות הנהר" - יש להוסיף בזה עוד ענין:

מכיון שמדברים אודות הענין דהפצת המעיינות חוצה, היינו, שלא להסתפק בעבודתו בעצמו, אלא צריכים להיות גם "נר להאיר", להפיץ את המעיינות גם במקום החוצה, הרי ההנהגה בענין זה צריכה להיות באופן ד"אני המתחיל".

ולכן: בנוגע לספרי החסידות הנדפסים בד' אמות אלו - מכריזים על הנחה במחירי הספרים, מיו"ד כסלו עד אחרי יו"ד שבט (יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), שכן, על ידי זה יתוסף עוד יותר בהפצת המעיינות חוצה, על ידי רכישת ספרי חסידות גם על ידי אלו שלולי הנחה זו יתכן שלא היו רוכשים ספרים אלו, לפי שאין ידם משגת כו'.

ולהעיר: לאמיתתו של דבר - ערכם של הספרים הוא שלא בערך לגבי המחיר הרגיל, לא רק מצד האיכות שבדבר, אלא אפילו מצד הכמות... אלא שמוכרחים להתחשב במצבם של הקונים, ולהוזיל את השער ע"ד המיצוע. ולא עוד, אלא שמזמן לזמן יש לעשות הנחה מיוחדת במחירי הספרים, כדי להוסיף עוד יותר בהפצת המעיינות חוצה.

ויש להוסיף, שענין זה מודגש ביותר אצל בעל הגאולה דיו"ד כסלו - כידוע גודל השתדלותו ע"ד הדפסת עניני חסידות באופן שיד הכל משגת, ועד כדי כך, שבגלל זה היתה ההדפסה באופן (שלא הדפיסו ספר שלם בפעם אחת, כי אם באופן) של קונטרסים קונטרסים, "בויגין" אחד בכל פעם, כפי שמבאר במכתבו הידוע שבאופן כזה יהי' המחיר "ח' קטנים כל בויגין", כך שכולם יוכלו לקנותם.

ובנוגע לשיעור ההנחה – הנה מכיון שבפעם הקודמת הכריזו על הנחה בשיעור של 40%, הרי מצד הענין ד"מעלין בקודש", יש להכריז כעת על הנחה גדולה יותר.

ולאידך, גם הנחה בשיעור של 40% היא הנחה גדולה... ונוסף לזה, יש מעלה מיוחדת במספר ארבעים - כידוע שאות מ"ם (ארבעים) שייכת לתורה: "מ"ם פתוחה מ"ם סתומה, מאמר פתוח מאמר סתום", נגלה דתורה ונסתר דתורה, וקשור גם עם הענין דיחודא תתאה ויחודא עילאה כו'.

ולכן, יכריזו עתה על הנחה בשיעור של מ"א אחוזים, שיש בזה גם הענין ד"מעלין בקודש", ולאידך, הוספה קטנה כזו (מ"א לגבי מ') אינה מבטלת את המעלה הקשורה עם מספר ארבעים.

 

ירוקנו המדפים ויתמלאו מחדש

בהמשך אותה שנה הכריז הרבי פעם נוספת על הנחה במחיר ספרי קה"ת והפעם לתקופה שמב' ניסן ועד ל"ג בעומר.

וכך אמר הרבי בהתוועדות ש"פ מצורע י' ניסן, שבת הגדול תשמ"ו[24]:

ישנו ענין נוסף שצריך להזכיר אודותיו - כדי שלא יהיה מקום לחשוב שמכיון שלא נזכר אודותיו הרי זו הוכחה שיש איזה חלישות בדבר, והוא - "הנחה למדינות עשה", הנחה על ספרי קה"ת:

דובר כמה פעמים שיש זמנים מיוחדים, כמו: ימי הילולא של רבותינו נשיאינו, שבהם יש לעשות "הנחה" במחיר של ספרי חסידות, אשר, כתוצאה מזה יקנו מספר גדול יותר של ספרי חסידות - "יפוצו מעינותיך חוצה".

ולמרבה הפלא - למרות שכבר דובר בענין זה כמה וכמה פעמים, צריכים לחזור ולהזכיר זאת בכל פעם, ולולא זאת - לא שמים לב לכך.

זה עתה באים אנו מב' ניסן - יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, וענין נוסף ביום זה (שלא שמים לב) - "וזרח השמש ובא השמש" - יום התחלת הנשיאות של בנו ממלא-מקומו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ומכיון שכן, היתה הנהלת קה"ת צריכה להכריז, אשר, לרגל ב' ניסן, תהיה הנחה במחירם של ספרי רבותינו נשיאינו. ואף על פי כן, לא עלה הדבר על דעתם!

ולכן, מוכרחני לעשות זאת בעצמי - להכריז על הנחה בת ארבעים אחוז על ספרי החסידות, החל מב' ניסן עד ל"ג בעומר, יום סגולה בקשר ובשייכות לפנימיות התורה - יום ההילולא של רשב"י.

ומכיון שישנם כאלו שקנו ספרים לאחרי ב' ניסן ושילמו את המחיר המלא - תתחייב הנהלת קה"ת להחזיר להם ארבעים אחוז מהמחיר, כדי שלא יפסידו מזה שהנהלת קה"ת לא הכריזה על ההנחה במועד המתאים.

ועל-ידי זה תהיה תועלת נוספת - שדבר זה לא יחזור ויישנה בעתיד:

בימי סגולה הבאים שבהם יצטרכו להכריז על הנחה, כמו: י"ב תמוז, וכיו"ב - הרי עלול לקרות שהנהלת קה"ת תשכח להכריז על ההנחה במועד המתאים, ולא עוד, אלא שיתכן אפילו שיהיה לה "אינטרס" ב"שכחה" זו, שכן, אפילו אם כעבור ימים אחדים לא תהיה ברירה ויצטרכו להכריז על הנחה (מכיון שיזכירו על זה כו'), ירוויחו לכל הפחות ארבעים אחוז מהספרים שימכרו במשך אותם ימים אחדים...

ולכן, אין ברירה אלא לתת "עונש"... - שיצטרכו להחזיר לקונים ארבעים אחוז, דבר שיגרום לטירחא נוספת, שהרי יצטרכו לקחת "רואה-חשבון" כדי לחשב בדיוק כמה ולמי צריכים להחזיר, וכל זה - מלבד ה"עגמת-נפש" שצריכים להוציא כסף מקופת קה"ת, כסף שהיו יכולים להשתמש בו עבור הדפסת ספרים חדשים!

וכאשר ידעו שלא זו בלבד שלא ירוויחו שום דבר מעיכוב ההכרזה על-דבר ההנחה, אלא אדרבה כו' - יש לקוות שמכאן ולהבא יכריזו על ההנחה במועד המתאים.

והעיקר - שההנחה במחירי ספרי חסידות תוסיף בהפצת המעיינות חוצה, מכיון שיקנו ריבוי ספרי חסידות כדי ללמוד בהם, ועד כדי כך, שירוקנו את ה"מדפים" שבמחסן קה"ת!... וכמובן, שלאחרי-זה לא ישארו ה"מדפים" ריקים, אלא ימלאום שוב בספרים חדשים, וכן הלאה.

ויהי-רצון שיוסיפו בכל הפעולות דהפצת המעיינות חוצה, כולל - על-ידי הפצת ספרי חסידות.

והעיקר - ש"תרבה החכמה והדעת", עדי קיום היעוד "ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", וכפי שחותם הרמב"ם את ספרו - "כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים".

לסיכום הדברים - יש לחזור בקיצור על נקודת הדברים בנוגע למעשה בפועל:

כל אלו שיקנו ספרי חסידות בתקופה זו - החל מ"יום סגולה" דב' ניסן (כולל אלו שכבר קנו לאחרי ב' ניסן) ועד ל"יום סגולה" דל"ג בעומר, יקבלו הנחה בת ארבעים אחוז ממחיר הספרים, והעיקר - כאמור - שילמדו בספרים אלו.

 

בעקבות שיחות אלו בהם הרבי חזר והנחה את הנהלת קה"ת להעניק מעת לעת הנחות על ספרי קה"ת, הפך הדבר לנוהל קבוע לפיו בתקופות מסוימות במהלך השנה ניתן לרכוש את ספרי קה"ת בהנחה ניכרת. עובדה שמצוינת בפירוט גם ב'קטלוג' ספרי קה"ת.

זאת, מעבר להנחות המיוחדות על הספרים לרגל "חג הספרים" בה' טבת, היום אשר בו "דידן – דהספרים – נצח" (כפי שיסופר בפרטיות להלן בפרק ט' – "בית מלא ספרים").

 

 

[1] תו"מ התוועדויות חלק לו עמוד 55.

[2] וראה גם שיחת שמחת תורה תש"מ, שיחות קודש תש"מ חלק א עמוד 182.

[3] התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 323.

[4] התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 70.

[5] התוועדויות תנש"א חלק ג עמוד 419.

[6] אגרת קפד, אגרות קודש חלק ב עמוד לא.

[7] בתרגום מאידיש. נדפס ב"צדיק למלך" חלק ז עמוד 80.

[8] אגרת ז'תתטו, אגרות קודש חלק כא עמוד סט.

[9] אגרת קכא, אגרות קודש חלק א עמוד רטז.

[10] אגרת קצג, אגרות קודש חלק ב עמוד מז.

[11] עוד בעניין זה של הדפסת ה"תורת שלום", ראה לעיל בפרק שלישי עמוד ##.

[12] אגרת רמה, בתרגום מאידיש. אגרות קודש חלק ב עמוד קסו.

[13] אגרת תתקיט, בתרגום מאידיש. אגרות קודש חלק ד עמוד קעה.

[14] אגרת א'רלט, אגרות קודש חלק ה עמוד יח.

[15] לכאורה הכוונה: אל לו לנדיב לחכות שיצליח בעסקיו יותר מכפי ששיער ואז יגדיל את תרומתו אלא להיפך – להגדיל את תרומתו יותר מכפי שיתחייב וכך יזכה להצלחה נוספת בעסקים, אלא שבדיעבד גם הדרך אותה הציע היא לטובה.

[16] אגרת שע, אגרות קודש חלק ב עמוד שנב.

[17] תו"מ התוועדויות חלק מב עמוד 306.

[18] "ימי תמימים" כרך ג עמוד 280.

[19] התוועדויות תשד"מ חלק ד עמוד 2441

[20] התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 924

[21] התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1125.

 [22]התוועדויות תשמ"ה חלק ה עמוד 2956.

[23] התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 662.

[24] התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 70.