שו"ת מן השמים סימן ה'

. . אחרי ראותי כל אלה שאלתי ליל ג' י"ט לחודש כסלו אם בא אל פי מאת ה' אם לאו, וכך היתה שאלתי אנא מלך עליון האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד לאוהביו שמור בריתך וחסדך עמנו וצוה למלאכיך הקדושים הממונים על תשובת שאלת חלום להשיבני על מה שאשאל מלפני כסא כבודך תשובה אמתית ונכונה דבר דבר על אפנין ברור ומבורר בפסוק או בהלכה בלא שום ספק הנני שואל על כל אלה הדברים אשר באו אל פי בתשובת השאלה אשר שאלתי בענין טבילת בעלי קריין אם נאצלו הדברים מרוה"ק ואם יש בהם תועלת ואם טוב לגלותם לחתני הר' יוסף ולצוות עליו להודיעם לחכמי הארץ או אם באו אל פי מרוח אחרת ואין בם תועלת וטוב לי להסתירם ולהעלימם.

והשיבו באמת היה דבר ה' והדברים עתיקים עתיק יומין אמרן והיום יום בשורה וחכינו עד אור הבוקר ואחר שעה השיבו והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת שם ומת האיש ההוא והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך.

אגרות קודש

ג' יט לחדש כסלו . .יום בשורה – ולא פירש מהי הבשורה.

ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ י"ט כסלו ב"יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אדה"ז נדפס בבית רבי חלק א פרק יח [אגרות קודש שלו – מהדורת תשע"ב – אגרת נט]). וכן הי' גם בשנת ויום ההסתלקות של הרב המגיד(ספר השיחות תש"ג ע' 155).

– ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחרי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצינו (לדעת הראב"ד בספר הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטור או"ח סי' תקפ) דמתענין בט' בטבת ו"לא כתבו רבותינו על מה הוא", הוא "שכיוונו ברוח הקודש" שביום זה (בשנת ד' אלפים תתכ"ד) יהרג ר' יוסף הלוי הנגיד וכו' ^[1].

ויש לבאר זה על פי מאמר רז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זהר ח"א רד, א). ועל פי זה יש לבאר גם כן מאמר רז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.

(אגרות קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע, חכ"ב ע' שעב)

משמרת שלום

 ביום י"ט כסלו ברייסין ובכמה מקומות אין אומרים בו תחינה ונוהגים בו שמחה – הנה בשו"ת מן השמים להקדוש מהר"י מקורבייל שתחת ידי כתב בתשובה ה' ששאל מן השמים ליל ג' י"ט כסלו וכו' והשיבו באמת היה דבר ה' והדברים עתיקים עתיק יומין אמרן והיום יום בשורה עכ"ל, ובכל השו"ת לא ראיתי שיכתוב באיזה לילה שאל, ודוקא בזה כתב ששאל י"ט כסלו, והשיבו לו היום יום בשורה וד"ל. גם ביום הזה הוא ההילולא דרבינו הקדוש מהרד"ב זצללה"ה ממעזריטש . . גם בו יצא תלמידו רבינו מליאדי מבית האסורים והיה טובה כללית כידוע, ועי' באגרת הקודש של הרב זצללה"ה.

(משמרת שלום על שו"ע או"ח מהדו"ב סימן מז)

^[1]. הערת המערכת: ב"רסיסי לילה" (לר' צדוק הכהן מלובלין) אות ח מביא כמה דוגמאות בענין זה וז"ל: " . . באמת ידיעת הש"י היא מקפת הכל, שפיר שייך להיות רושם מקודם. וכן מצינו גם בזמן, כמו שאמרו ז"ל (הובא ברש"י) על פסוק מצות אפה ועל פסוק שני גדיי עזים אחד לפסח (כמ"ש פרדר"א פל"ב). ואמרו (סוטה יב:) על משה רבינו ע"ה שאמרו מלאכים ביום זה עתיד לומר שירה, ביום זה עתיד לקבל תורה, וכן הרבה כיוצא בזה. כי יש רושם למפרע", עיין שם.