סידרת ה'איגרות-קודש' של הרבי עוסקת במכלול מגוון מאוד של נושאים. הסידרה כוללת מכתבים תורניים בכל חלקי התורה, הוראות בעסקנות-הכלל בשפע של תחומים ומאבקים רבים בבעיות הרוחניות שבדורנו. (לדוגמה: היחס לרפורמים, איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק 'מיהו יהודי', שלימות ארץ ישראל ועוד ועוד). אך בעיקר מכילה הסידרה, איגרות בכל תחומי החיים, הן בעבודת ה' והן בשאלות פרנסה, בריאות וכדומה, שנכתבו לאנשים פרטיים מכל קצוות תבל שפנו אל הרבי בבקשת ברכה ועצה.
מעניין לראות את הקשת הרחבה של מקבלי המכתבים: גדולי ישראל, ראשי ממשלות, מנהלי מוסדות וארגונים ועמך בית ישראל. עד עתה הופיעו עשרים ושישה כרכים, שבהם כעשרת אלפים איגרות(!) מהשנים תרפ"ח-תש"ל.
אולי יהיה נכון לחלק את הסידרה לשתי תקופות: התקופה שלפני קבלת נשיאות חב"ד והתקופה שלאחריה. בתקופה השניה, מהווים מכתבי העצות והברכות לאנשים פרטיים, חלק חשוב מכלל האיגרות, בעוד שבתקופה הראשונה אין כמעט איגרות שכאלו.
בכרכים הראשונים מופיעה מערכת 'תשובות וביאורים', בהם משיב הרבי בכל חלקי התורה: פלפול, הלכה ומנהג, נגלה, קבלה וחסידות, פשט, רמז, דרוש וסוד, חקירה, תכונה, תורה ומדע. נוסח התפילה, דקדוק ומסורת המקרא, מניין המצוות וענייני תולדות החסידות וכיוצא בזה.
בכל עניין וסוגיה שנשאל בה, השיב בהרחבה, תוך בירור הסוגיה ביסודיות על פי המקורות, בבקיאות מפליאה ובבהירות מדהימה.
לאידך, במבוא לכרך הרביעי (הכולל מכתבי שנת תשי"א, שנת קבלת נשיאות חב"ד) אנו קוראים:
"בשעה ששלושת הכרכים הקודמים, הנושאים העיקריים שבהם הם שקלא-וטריא בכל חלקי התורה וענייני עסקנות הכלל, הנושא העיקרי בכרך שלפנינו הוא מתן עצות והוראות פרטיות לאנשים מכל החוגים ברחבי תבל . . לכל שאלה ושאלה, בין אם היא בענייני עבודת ה', מוצא הרבי הוראה מהתורה בכלל ותורת החסידות בפרט. כל אחד ששואל שאלה פרטית בעניינו משיב לו הרבי על השאלה ויחד עם זאת מעוררו להוספה בלימוד התורה, עבודת ה', נתינת צדקה והפצת התורה והיהדות".
עם זאת יש להדגיש, כי במשך כל השנים הרבה הרבי להשיב לשואליו בדבר ה' זו הלכה. ניקח לדוגמא את כרך י"ב (הכולל מכתבים מחורף שנת תשט"ז): מעלעול בתוכן הכרך, אנו מוצאים מגוון נושאים הלכתיים ומהם:
אתרוגים, אבלות, בין השמשות, חופה, חנוכה, טלית, כבוד אב, כבוד רבו, כתב אשורי, לולב, מזוזות, מילה, מים שאין להם סוף, מעיין, מעקה, נבואה, נדה, ניטל, סוכה, ספר תורה, סתם יינם, עונה, פיוטים, ציצית, קריאת המגילה, קידוש, קריאת שמע שעל המיטה, קריאת התורה, שבת, שחיטה, שימוש במוך, תפירה בשבת ובכלאיים, תפילה ועוד.
מלבד איגרות ההלכה והפלפול, ישנו סוג נוסף של מכתבים עיוניים והוא – הערות על ספרים, שבאו כתוספת למכתב המאשר את קבלת הספר. מדובר בספרים בכל שטחי התורה, וכן ספרים בתולדות ישראל ובכלל. מעיון נוסף בכרך ט"ז נמצא רשימה מגוונת של ספרים עליהם מעיר הרבי:
שו"ת מנחת יצחק, שביתת הים, מכילתא ע"פ קו המדה והר אפרים, התורה והעולם, רזא דחיי, מקורות היהודיים בקוראן, תורת היחסות של איינשטיין.
***
במשך עשרות שנים קיבל הרבי אלפי ורבבות אנשים ל'יחידות' (פגישה אישית) והעניק להם עצות והדרכות בעבודת ה', בעסקנות הכלל, בבעיות הפרט וכו'
בד בבד עם ה'יחידויות' לאלו שבאו אליו, השקיע הרבי עבודה רבה בכתיבת האיגרות לאנשים רבים בכל קצוות תבל.
בשנים האחרונות, כאשר מספר האנשים גדל, פסקה קבלת האנשים ל'יחידות' פרטית וגם כתיבת האיגרות המפורטות לא הייתה שוב כבשנים הקודמות. במקביל, באותה תקופה הורה הרבי להדפיס את סידרת איגרותיו.
מעתה כל המבקש לדעת את דעתו הקדושה של הרבי – כמעט בכל נושא מנושאי החיים: פרנסה, בריאות ועבודת ה' – יכול למצאה באיגרות הקודש.
הנתקל בבעיה וזקוק לעצה, יכול לחפש באיגרות-קודש ולמצוא בעייה דומה שעליה נתן הרבי הוראה או עצה מפורטת.
כדי להקל על המעיין והמחפש, נוסף בתחילת כל אחד מהכרכים מפתח של תוכן האיגרות לפי סדר. וכן מפתח עניינים, שמות מוסדות, אנשים ומקומות לפי סדר הא"ב, שעל ידם ניתן למצוא את העצות וההדרכות בכל התחומים. בסוף הכרך העשרים נדפס מפתח כללי על כל עשרים הכרכים יחד. לאחרונה הופק תקליטור עם מנוע חיפוש.
במשך השנים הודפסו ליקוטים שונים (מתוך האיגרות-קודש) לפי עניינים ומהם: 'שערי הלכה ומנהג' על ארבעת חלקי השולחן ערוך, 'רפואה שלמה' – ליקוט בענייני רפואה, 'תשובות וביאורים בענייני שידוכים ונישואין' ועוד.
***
הגשמיות והרוחניות יחד יהלכו
כדי לסקור את תוכנן של האיגרות-קודש לא די במאמר אחד. ספק אם ספר שלם יספיק כדי לתאר את תוכנן הרב.
אך כבר אמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". נבחר, אפוא, פרט אחד מתוך הנושאים בהן עוסקות האיגרות ונשתדל לסקור אותו בקווים כלליים.
למטרה זו נבחר את נושא העצות והברכות לשאלות פרטיות בענייני בריאות, פרנסה וכדומה. ואף כאן, אין הכוונה לעמוד על תוכן העצות, דבר המהווה מסכת שלימה. אלא לעובדה שלמרבית העצות הללו, נלוו דברים שעוררו את השואלים להוסיף בתורה, במצוות וביראת ה'.
הקורא את האיגרות עשוי לחשוב שזהו פרט 'צדדי', לכאורה, ביחס לנושא העיקרי של המכתב. אולם בעיון נוסף נראה כי אדרבה, זוהי אחת המטרות העיקריות בכתיבת האיגרות.
יהודים רבים, מכל קצוות תבל, היו פונים בבקשת ברכה ועצה בענייניהם הפרטיים. לכולם היה הרבי מעניק את ברכתו ונותן עצה ברורה כיצד לנהוג, וכן הוסיף שיזכיר את השואל "על הציון של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצקוללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם".
אך בנוסף לכך רגיל היה לכתוב לשואלים ולמבקשים: "ידוע דיוק לשון רז"ל בהנוגע לברכה, גשמי ברכה, שצריכה להיות תחילה חרישה וזריעה ואז הנה הגשם מביא ברכה בתוספת מרובה. כיוון שכך, על המבקש להוסיף בתורה ומצוותיה ובעבודת ה' ובכך ליצור כלים וצינורות לקבלת הברכות מאת ה'." (אגרת ג'תנז)
פעמים שהדרישה להוספה בתורה ובמצוות באה בתוספת הסבר, כמו באגרת הבאה: "אמרתי לו ביחוד כמה פעמים אשר הגשמיות והרוחניות יחד יהלכו בעולם בכל, ובהנוגע לאיש ואשה הישראלים בפרט, וכשמבקשים הצלחה בגשמיות וברכה בזה מוכרח להגדיל הצנור והכלים הרוחנים להמשכת הענינים מלמעלה, והם הם עניני תורה ומצות כמובן, ולמרות כל דברי ההתעוררות הרי הם נשארים בדבור בעל פה וגם במכתבו משתמט מלהזכיר אף מלה אחת בהנוגע לתכלית בריאת האדם שהוא כהוראת המשנה סוף קדושין אני נבראתי לשמש את קוני." (אגרת ג'תקטז)
מאותה סיבה נוהג היה הרבי להורות למביאים לפניו שאלות ובקשות מאנשים שונים, לדווח גם על מצבם ביראת-שמיים ובשמירת המצוות. כנראה מפני שזהו מידע חיוני כדי 'לטפל' בבקשה. להלן דוגמא לכך: "נתקבל הפדיון נפש שלו עבור מרת... תי' ולפלא שאינו מזכיר על דבר מצבה ביראת שמים וכו', אף שזה כמה פעמים בקשתי את אלו הכותבים בכגון דא לצרף גם ידיעות אלו. ופשיטא שאין כוונתי בזה לחפש ולדקדק, אלא, למצוא את ההוראה והרמז במאורע פרטי הדורש ברכה, היינו שלעת עתה יש חסרון, וחסרון באיזה ענין שהוא אצל בן ובת ישראל, בטח יש לזה שייכות לחסרון ברוחניות ופשוט." (אגרת ג'קנה)
מעניינת היא העובדה, שבדרך כלל היה מורה להוסיף תוספת רוחנית הקשורה במיוחד לבעיה של השואל, וכאמור "הגשמיות והרוחניות יחד יהלכו".
וכך כותב באחת האגרות: "במענה על מכתבו – בלי הוראת זמן הכתיבה – בו כותב אודות מצב בריאות.. והנה על פי המבואר בחסידות המיחוש אודותו כותב, ברוחניות שייך הוא לעניני דבור ובעיקר לעניני מחשבה, ולכן צריך הי' הנ"ל לחזור בעל פה בדבור ולעבור על זה גם כן במחשבה איזה פרקים תנ"ך וביחוד תהלים, איזה פרקים משניות, ומה טוב לכל הפחות פרק אחד תניא, וגם אם כמו שכותב במכתבו הוא בסוג אנשים פשוטים שלא יבין העניינים הנ"ל לעומקם הרי טוב שיחזור האותיות שהם האותיות שניתנו למשה מסיני ואשר כמאמר רז"ל בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים. מובן שנוסף על כל הנ"ל צריך הוא למלאות הוראת הרופא מומחה במקצוע זה כי הרי לכל דבר צריך להיות אחיזה גם בדרך הטבע, ויצליח השם יתברך אותו כשם שהי' שליח להובאת בקשה זו להיות גם כן מבשר טובה מהטבת המצב בהנ"ל." (אגרת ג'תכז)
במכתב שלפנינו כותב הרבי בקשר לבעיה רפואית בעין: "בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע ע"ד מצב בריאותו של... שי', אשר כנראה ממכתבו הנה במקצת הוטבה בריאותו, ואקוה אשר במכתבו הבא יודיעני אשר כח הראי' שלו הולך וחזק, ובמשך הזמן יוכל לכתוב ג"כ בעצמו, והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ישלח לו רפואה בקרוב.
"ידוע מאמר רז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד, ופירוש תורת החסידות בזה הרואה את הולדת הבריאה מאין ליש שרואה זה בכל עת ובכל רגע, וכמבואר בשער היחוד והאמונה לאדמו"ר הזקן, אשר אין הבריאה פעולה חד-זמנית בששת ימי בראשית, אלא שדבר ה' מהווה את כל הבריאה בכל רגע מאין ליש, וכן הוא שבכל איש הישראלי, בריאות הגשמית תלוי בבריאותו ברוחניות, והנה כשמרגיש חולשה באבר גשמי הרי הולך לרופא, לפי שצריכים להתנהג בדרך הטבע שהתורה נתנה רשות (שפירושו גם כן כח) לרופא לרפאות, אבל גם כן צריך לעיין בחולשה דאבר הרוחני, ובנדון דידן בענין הראי' את הנולד מאין ליש בכל רגע. ולא לדרשא קאתינא, אלא לעורר את...שי' להתחזק בלימוד תורת החסידות, ובתור התחלה בלימוד שער היחוד והאמונה הנ"ל..." (אגרת א'שפח)
ובעניין דומה – במענה לבקשת ברכה למציאת שידוך מתאים: "במענה על מכתבו, הרי כבקשתו אזכירו על הציון של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לזיווג טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד בקרוב. ועל פי מרז"ל (קדושין למ"ד ע"ב) ראה חיים עם אשה, שמדבר בלימוד התורה וגם אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי כשיוסיף בלימוד התורה תקרב הוספה זו ענין הזיווג גם כן. ואף שקיום המצות בכלל ולימוד התורה בפרט צריך להיות בקבלת עול, מפני שזהו רצונו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בכל זה ידוע שיש לכל אחת ואחת ממצות התורה סגולה מיוחדת. ובפרט זה, השייכות דלימוד התורה להנ"ל על פי האמור במסכת קדושין שם." (אגרת ג'לא)
כנ"ל, בנוסף על הדרכה להוסיף בענייני תורה ומצוות, הרבי גם דרש, שכאשר יהודי כותב על דבר הצרכים הגשמיים, עליו להתעסק גם במצבו הרוחני. באיגרת שלפנינו הוא מבאר את הדרישה הזאת: "במענה על מכתבו ממוצאי שבת קודש. ולפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שיעורי בלימוד הנגלה והחסידות, ולא על דבר השתתפותו בהתוועדות ובשיעורים הנלמדים ברבים כו' וכו', וראשית מכתבו ואפילו גם באמצעיתו הוא רק בעניני פרנסה גשמיות וסברות שונות בזה, וכאילו ח"ו נשכח ממנו האמור בברכת המזון שהיא מן התורה, והתחלתה שהקב"ה הוא מלך העולם, והוא דוקא, הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים, שבמילא מובן ובלי כל ספק שצריך לעשות דירה לו ית' כאן במקומו, ואז יקוים גם כן הענין דהזן ומפרנס לכל, ויעיין ובעיון המתאים באגרת הקדש סי' ט' ובכ"מ שם. ויה"ר שעל כל פנים מכאן ולהבא יתוקן הדבר מעיקרו, העיקר בהקיום בפועל, ובטח לא ימנע הטוב לבשרני טוב בזה.. המחכה לבשורות טובות.." (אגרת ג'תעה)
לאחד אשר קרוהו כמה מקרי אסון, ל"ע, והוא מודיע על הדיונים עם חברת הביטוח, משיב הרבי בקשר לחברת הביטוח ומוסיף: "נוסף על זה והוא העיקר, אשר אם כדבריהם הוא שקרו כ[מ]ה מקרי אסון רחמנא ליצלן במשך הזמן האחרון, בודאי יש להוסיף בעניני מצוות השם יתברך ושיתנהגו בחייהם היום יומי מתאים להוראות תורתנו הק' תורת חיים, כי בודאי זהו רמז מן השמים אשר ישנם עניינים והנהגות הדורשים תיקון, ולכשיתוקן ברוחניות יתקן השם יתברך גם בגשמיות, וצריך הי' לבדוק התפילין של בעלה שי' ושיתפלל בכל יום, ובימות החול יפריש שתים שלש פרוטות לצדקה קודם התפלה, היא עצמה תדייק בהדלקת נרות בערב שבת קדש ובערב יום טוב, וקודם הדלקת הנרות תפריש גם כן לצדקה שתים שלש פרוטות, וכן יזהרו שיהיו על כל דלתות ביתם מזוזות כשרות כדין, ויהי רצון אשר תוכל לבשר טוב בקרוב מהטבת המצב בכל האמור לעיל. בברכה" (אגרת ג'תרמג)
(העצה של בדיקת התפילין והמזוזות חוזרת ונשנית פעמים רבות בסדרת האיגרות-קודש. את סיבת הדבר מבאר הרבי באחת האיגרות (ג'תרלז), שזהו על פי הדיעה בהלכה שיש לבדוק את התפילין והמזוזות כל י"ב חודש, ולכן כשזקוקים לברכה מיוחדת, יש לבדוק אם התפילין והמזוזות אינן צריכות תיקון).
והנה אגרת נוספת דומה: "לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מיום... בו כותב אודות המאורע ל"ע ול"ע שקרה לו...
במה ששואל דעתי במיוחד להמאורע האמור שקרה בדרך – ידוע המבואר בכמה מקומות, אשר העניינים דעולמנו הגשמי משתלשלים מהענינים ברוחניות, וביחוד מהענינים אשר בתורה, וכמובן גם כן ממאמר רז"ל בראשית רבה בתחלתו, אשר התורה היא פנקסאות ודפתראות שעל פי' נבנה כל העולם כולו ועניניו, וכל מאורע גשמי הרי זה רמז ולפעמים עוד יותר מרמז בהנוגע להמצב ברוחניות. ענין דרך ברוחניות הוא, כמו שכתוב ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ז.א. התורה והמצוה בכלל, וביחוד ענין הצדקה ומשפט, ומבואר בתורת החסידות, קשר שני הענינים שצדקה צריך לעשותה לאחרי המשפט שעושה בהנוגע לעצמו מה שייך ומוכרח לו לצרכיו, שאז מפריש חלק גדול ממנו לצדקה, ועל דרך זה הוא גם בהנוגע לצדקה רוחנית, בהעריכו מעמדו ומצבו הוא, ואיך שיכול להשפיע על הזולת בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה, שאז מפריש חלק גדול מזמנו, מרצו ויכולתו, לצדקה, להשפיע על הרחוקים לקרבם לחיי עולם הבא (שזהו גם לחיי עולם הזה)... ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור וכן מפרנסה במנוחה ובהרחבה והשם ית' יצליחו. בברכה." (אגרת ו' תרמ"ז)
ומרובה מידה טובה... מישהו בישר לרבי בשורה טובה, ומהי תגובת הרבי? – "נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב... ובודאי למותר לעוררו על המבואר באגרת הקודש לרבנו הזקן דיבור המתחיל קטנתי, אשר בכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד כי היא קרבת אלקים ביתר שאת מלפנים, שזה מביא בהתבוננות קלה להוספה בתורה ומצות.." (אגרת ג'רסז)
***
