זוהי הסדרה הגדולה ביותר של הרבי. היא משתרעת על פני למעלה ממאה כרכים המתעדים בדייקנות מרבית כמעט את כל שיעוריו ושיחותיו מאז עלה על כס האדמו"רות. רובם המכריע לא עברו את הגהתו והם מופיעים כאן כצורתם, כפי שנאמרו על-ידו. חלקם, זה שנמסר בימי חול, שוכתב מתוך הקלטות; אולם חלק הארי של החומר נמסר בשבתות ובחגים, מועדי ההתוועדות הקבועים של הרבי, ושוחזר במדויק מיד בצאת השבת בידי צוות ה"חוזרים", כפי שהם מכונים בעגה החב"דית. בראש הצוות הזה עמד הרב יואל כַּהן, דמות ציוּרית ובלתי שגרתית, שהסדרה הזו לא יכולה היתה לצאת לאור ללא יכולת התפיסה שלו וכוח זיכרונו היוצא מן הכלל.

המשורר צבי יאיר, סיפר פעם שהיה נוכח בדרשות ונאומים רבים באירופה של לפני השואה, ובכל פעם היה משתעמם כל-כך, ששאל את עצמו איך אנשים עדיין מסוגלים להקשיב. עד שב-52' נקלע להתוועדות של הרבי ומאז נשאר שם. במשך ארבעים שנה.

ולא משום שהיה לו קל יותר להאזין. הרבי דיבר בריכוז, לעתים שש ושבע שעות כמעט ברציפות. הוא לא עשה שימוש בפעלולים רטוריים, רוב הזמן היו ידיו מוסתרות מתחת לשולחן ולרוב גם טון דיבורו לא השתנה משמעותית. עיתונאי שביקר פעם ב"התוועדות" של הרבי, התבטא שהשוֹני בין סגנון דיבורו של הרבי לזה של הנואם המצוי הוא כה עמוק, בערך כמו ההבדל בין באר מים חיים למזרקה.

בתוך פרקי השירה הנפלאים של שיר-השירים, מופיע הפסוק "נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ". אומרים, שמי שרצה לראות את הנפש כפי שהיא יוצאת ומשתפכת באמצעות הדיבור, הלך להקשיב לרבי מליובאוויטש. לא היית חייב להבין יידיש דווקא כדי לחוש זאת. יותר משהיו אלו המילים, היתה זו הנימה שבה הן נאמרו, ומי שהכיר את הרבי, מחפש היום ברגעים קשים את החום והאמת שהיו בקולו.

להתוועדויות מרכזיות מאוד היו מגיעים גם צוותי הטלוויזיה, ופניו של הרבי הופיעו אז על המסכים בבתיהם של מליוני בני אדם. הם שמעו את הרבי מדבר, מתוך אכפתיות ואחריות עמוקה, על אמונה, על שלום ועל צדק חברתי – דברים שעתיד האנושות תלוי בהם. עתיד האנושות הטריד את הרבי מאוד.

היו תקופות, באמצע שנות השמונים, שמצב הרוח העולמי היה בכי-רע, ובדומה לימינו אלה, חוסר היציבות הורגש אז באוויר. גם אז עלה החשש מפני שימוש באופציה הגרעינית על סדר היום. מי שחותר באמת לשלום ולצדק עלול ליפול בשעות כאלה לזרועות הייאוש, אמר הרבי בהתוועדות. האמנם אפשר עדיין להאמין שבידינו להפוך את העולם למקום טוב יותר, שאל רטורית.

וכמו תמיד, גם הפעם הזאת מצא הרבי את נקודת האור במקום הכי לא צפוי: למעשה, אמר, דווקא בעידן האטום קל הרבה יותר להבין עד כמה יכול כל מעשה פעוט שלנו להיות משמעותי. אם בלחיצת כפתור בודדת אפשר להחריב עולמות שלמים, למה קשה לנו כל-כך להאמין שפעולה אחת קטנה בכיוון החיובי יכולה אף היא להשפיע על עתיד העולם.

הניסיון להעלות על הכתב דברים שבעל-פה לא תמיד עולה יפה, וזוהרם של הרעיונות המקוריים עשוי להתעמעם מעט במעבר מאותיות הדיבור לאותיות הכתב. ועדיין, הקריאה בספרי "תורת מנחם" מספקת לקורא מזון רוחני אמיתי למוח, ללב ולנשמה.

באדיבות אתר בית חב"ד