רבי שלמה זלמן אויערבאך

רבי שלמה זלמן אויערבאך (תמוז ה'תר"ע - אדר א' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבת 'קול תורה', מחשובי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים.

גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם ברגישותו המופלאה כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. למרות שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הגרש"ז לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. הפך במהרה לסמכות הלכתית המקובלת על כלל שומרי המצוות בישראל ובחו"ל.

להלן צילום שניים מתוך המכתבים שכתב לרבי.

ה' ניסן תשל"ב

לפאר מעלת הו"כ האדמו"ר מלובביץ גדול מרבן שמו מנחם מענדל שניאורסאהן,

שלומו הטוב ישגא סלה.

אף כי לא נהיגי גבן דזעירא שאיל בשלמא דרבה, עם כל זאת יחד עם הכלל מצטרף אני לתפלה וברכת רבים לאיש אשר רבים צריכים לו בברכה כי ימים על ימי מלך יוסיף לו ה', כי שנותיו של מלך ומנהיג אינם רק שנותיו של היחיד אלא שנות דור ודור. ויגיע לגבורות מתוך ברכה ושמחה, כי גבר חסדו על יראיו וחפץ ה' יצליח בידו להגדיל תורה ולהאדירה בכל העולם, ומהרה יזכה לחזות בנועם ה' באור חדש על ציון ובביאת משיח צדקנו.

שלמה זלמן אויערבאך.

שיבסר לחדש אדר תשכ"ב

הנני שולח ע"י מוכ"ז למרנא האדמו"ר שליט"א את קונטרסי, ואשמח מאוד לשמוע חוות דעתו הטהורה בעניין חבור זה.

אך היות וידעתי את טרדותיו המרובות בענייני הכלל ישראל כולו, לכן למען הקל מעליו הנני מקדים:

ענף א' של הקונט' אינו נחוץ לרוב פשיטות הדברים, גם ענף ב' אינו נחוץ כ"כ לעיקר הנדון.

עיקר הנדון הוא לענ"ד בסי' ב', ובנוגע לשיטת מרנא זקנו הרב ז"ל. גם במבט ראשון יראה הו"ק שדברתי במורא ופחד מהרב ז"ל ונחשב בעיני כחד מן קמאי.

ואע"פ ש"הרב" עצמו כתב דלדעת רש"י ותוס' הרמב"ם והרמב"ן וכו' הרי היא טהורה גם בשעת וסתה אף אם יציאת הדם אינה כלל מחמת השפופרת; אבל מ"מ, כיון שבדעת השו"ת שפסק כהר"ש וכהרא"ש סובר ש"הרב" ז"ל שהיא טמאה נדה, לכן אע"פ שהבאתי מהרבה אחרונים שהבינו אחרת בדעת הרא"ש והשו"ע, וגם הבאתי שלענ"ד מבואר ברבנו ירוחם ז"ל שהוא תלמיד הרא"ש כדעת האחרונים הנ"ל, וגם הצמח צדק אינו אלא כמסתפק; אולם הואיל וכבר הורה זקן האדמו"ר בשו"ת להחמיר, כתבתי שגם בשעת הדחק גדול אעפי"כ מחויבים לצאת מחשש איסור נדה וא"א להקל גם בשעת הדחק וצורך גדול, אא"כ הוא רק בדרבנן.

כן אחלה את פני האדמו"ר לעיין בסי' ד, כי למעשה קשה מאד להורות הלכה נגד דברים מפורשים בחת"ס, ואילו בדבריו הרי היא נדה גמורה, ולכן אשמח מאוד לשמוע דעתו דעת תורה בעניין זה.

והנני מבקש מאוד להזכיר אותי לטובה בתפילה בענין בריאות הגוף ונחת מהמשפחה ומתלמידים ובכל ענייני רוחניות וגשמיות.

שמי שלמה זלמן בן לאבי מורי הרב חיים יהודה ליב אויערבאך ולאמי מורתי ע"ה צביה.

שערי חסד, ירושלים

רבי פנחס מנחם אלתר מגור

רבי פנחס מנחם אלתר (תמוז ה'תרפ"ו - אדר ה'תשנ"ו), המכונה ה"פני־מנחם" על שם ספריו, היה האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת 'שפת אמת' וחבר מועצת גדולי התורה.

האדמו"ר ה"פני־מנחם" עמד בקשר רב שנים עם הרבי, ואף נפגש עמו מספר פעמים, כאשר האדמו"ר שהה בניו יורק. המפגשים תומללו והודפסו. בתדפיסי השיחות הארוכות בין ה"פני־מנחם" לבין הרבי, בולט במיוחד השיח התורני המעמיק בכל חלקי התורה, בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים ש"התעופפו" בחלל החדר, תוך שהדברים מתקשרים לענייני העם והשעה.

להלן צילום של מכתב של האדמו"ר בו מודיע לרבי על שידוכי בנו.

רבי יצחק הוטנר

רבי יצחק הוטנר (אדר ה'תרס"ו - כסלו ה'תשמ"א), הידוע גם בכינוי ה"פחד יצחק" על שם ספרו, היה ראש ישיבת 'רבינו חיים' ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים היהודיים ביהדות ארצות הברית בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

לרב הוטנר היה קשר רב שנים עם הרבי, במהלכן התכתבו הרבה בעומקי תורה, נגלה ופנימיות.

להלן צילום מכתב אחד קצר של הרבי ותגובתו המפתיעה של הרב הוטנר.

רבי יצחק יעקב ווייס

רבי יצחק יעקב ווייס (אדר א' ה'תרס"ב - סיוון ה'תשמ"ט), היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, והוא מכונה על־שם הספר שכתב - שו"ת "מנחת־יצחק". לפני מלחמת העולם השנייה שימש כאב"ד של העיר גרוסוורדין. לאחר מכן שימש גאב"ד מנצ'סטר עשרים ושתים שנה. בשנת תש"ל התמנה לראב"ד העדה החרדית - והשפעתו הייתה ניכרת בכל תפוצות עם ישראל.

התכתב עם הרבי בהלכה, והדברים באים לביטוי בשו"ת מנחת יצחק בכמה מקומות.

להלן ברכתו לרגל יום הולדתו של הרבי, ואחת מההקדשות על ספר ששלח לרבי.

שלמא רבא אל כבוד קדושת הרב הגאון הצדיק רשכבה"ג צי"ע פה"ח עה"י וכו' כקש"ת מוה"ר מנחם שניאורסאהן שליט"א אדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו

אחדשת"ה כמשפט לכהדג"ק שליט"א,

הנני בזה בברכתי הלבביית לרגלי יום הולדת של כהדג"ק למלאות לכהדג"ק שבעים שנה ביום י"א ניסן הבעל"ט לאויט"א. ואשריו ואשרי דורו (תוס' עירובין די"ג ע"ב ד"ה נוח) בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה להציל רבים מרדת שחת ולהכניסם תחת כנפי השכינה בכל מקומות מפוזריהם. כה יוסיף השי"ת לכהדג"ק אמיץ כח ושנות חיים טובים ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת התורה וחסידות ויר"ש עד ביאת גואל צדק בבי"א.

ובהזדמנות הנעימה הזו, הנני לברך את כהדג"ק שליט"א וכל הנלווים לקדושתו בברכת שמחת חה"פ הבעל"ט בהכשר ויתרון, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים על קיר מזבחו לרצון בבי"א.

יצחק יעקב וויס ראב"ד פעה"ק ת"ו

 רבי עובדיה יוסף

רבי עובדיה יוסף (תשרי ה'תרפ"א - חשוון ה'תשע"ד) היה גדול הפוסקים הספרדיים בדורנו, ונשיאה ומנהיגה הרוחני של מועצת חכמי התורה.

להלן צילום אחת מההקדשות שכתב על ספר ששלח לרבי כתשורה, ומכתב ברכה ששיגר ליום ההולדת השבעים של הרבי.

בעזה"י. ו ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק. בנן של קדושים. אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו. עמוד הימני. פטיש החזק. מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמה, כקש"ת כמהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. האדמו"ר מלובאוויטש. יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקוים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו. ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כוח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא. חיים טובים ארוכים ומתוקנים. ועיני קדשו תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל. אמן ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב, וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים, עובדיה יוסף.

כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור, כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש בהוקרה והערצה רבה ונאמנה, וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף.

 רבי יוסף־דוב הלוי סולובייצ'יק

רבי יוסף־דוב הלוי סולובייצ'יק (אדר ה'תרס"ג - ניסן ה'תשנ"ג), היה מגדולי הרבנים והמנהיגים של יהדות ארצות הברית בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

כבר מימי עלומיו ניכרו בו כישרונות עצומים. אביו רבי משה מעיד עליו: "עוד מילדותו הראה לבעל כשרון עצום... וא"א מו"ר הגאון החסיד רבן של ישראל [רבי חיים] זצ"ל ניבא עליו כי לגדולות נוצר... יודע הוא כל התורה כולה... בור סיד שאינו מאבד טיפה... ויראתו קודמת לחכמתו".

עדות מעניינת לקשר המיוחד בינו ובין הרבי, אנו שומעים מדברי אדמו"ר הריי"צ: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי - הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח).

לפנינו צילום ממכתב שכתבו לרבי כמה תלמידי הגרי"ד, שביקשו לערוך ספר מאמרים לכבודו. בין היתר הם כתבו כך: "יודעים אנו כמה הדוקים הם קשרי הידידות ההוקרה וההערצה ההדדית" שבין הרבי לגרי"ד. על כך כתב הרבי: "הרבה יותר מאשר יודעים"!

כמו כן, מובא כאן צילום אחד מן המכתבים ששלח הגרי"ד לרבי, לקראת חג השבועות תש"מ.

כבוד קדושת גאון ישראל, תפארתו וגדלו,

אדמו"ר, מרן, שליט"א,

שלו' וברכה!

אני שולח למעכ"ג את איחולי הלבביים לחג השבועות. יבורך בברכת מועדים לחיים ולשלו', לששון ולשמחה.

כולנו מתפללים כי הקב"ה יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים עד כי יבוא שילה. עוד רבות בשנים ילכו רבים לאורו וישתו בצמא את דבריו!

בחיבה ובהערצה,

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק

יום ג', ערב שבועות, תש"מ

 רבי משה פיינשטיין

רבי משה פיינשטיין (אדר ה'תרנ"ה - אדר ב' ה'תשמ"ו), היה נשיא 'אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה בארצות הברית' ומגדולי הפוסקים בדורנו.

לרב פיינשטיין היה קשר הדוק ביותר עם הרבי. באגרות משה (ח"ד סי' ט) מופיעה אגרת למדנית ארוכה בסוגיית תפילין דר"ת שכתב הרב פיינשטיין לרבי. וכך כתוב שם בין היתר:

"בע"ה עש"ק שקלים תש"מ

מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש,

שלום וברכה לעולם.

כאשר הודיעו לי בדבר שהוד כ"ק גאונו מתעניין בדבר קיום מצוות תפילין אליבא דר"ת... ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הוד גאונו שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשולחו אליי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני, הוא דבר גדול מאוד... והנני גומר בברכה שנזכה בקרוב לביאת הגואל אשר מצפים אנחנו תמיד.

מוקירו מאוד, משה פיינשטיין".

בשנת תשמ"ב יצא לאור קובץ חידושי תורה: "ויהי בישורון מלך", לכבוד יום הולדתו השמונים של הרבי. הרב פיינשטיין השתתף בכתיבת מאמר תורני, וכהקדמה כתב את הדברים האישיים הבאים:

"בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה... במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו... שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה... בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה... לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים... ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א".

הרב פיינשטיין היה נוהג לשלוח לרבי כל ספר שהוציא לאור עם הקדשה בכתיבת ידו. הנה צילום של שתיים מהן.

בעה"י
למע"כ ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א האדמו"ר דליובאוויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק.
המחבר משה פיינשטיין

ב' דר"ח אדר תשל"ב

בעה"י

בברכה להוד כ"ק הגאון מהורממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב

המחבר משה פיינשטיין

י"ג תמוז תשמ"ג

רבי נחום פרצוביץ'

רבי נחום פרצוביץ' (מכונה ר' נחום; אדר ה'תרפ"ג - חשוון ה'תשמ"ז) היה ראש ישיבת מיר. נולד בטרוק לרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. נישא לבתו של רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם.

הרב פרצוביץ' היה מיודד מאוד עם הרבי. בשנת תשל"א השתתף הרב פרצוביץ' בהתוועדות של הרבי וכן נכנס ל'יחידות' יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת סמינר "בית יעקב" בירושלים. במהלך ה'יחידות' שוחחו בעניינים תורניים ובענייני עבודת ה'. בין הדברים סיפר לרבי שאדמו"ר הריי"צ התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת אדמו"ר הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ונענה, שאחד מן המלווים היה הוא, והשני היה הרב שניאור זלמן גוראריה.

את המכתב שלפנינו, שלח הרב פרצוביץ' אל הרבי לקראת יום הולדתו, י"א בניסן.

בע"ה י"א ניסן תשל"ב עיר הקדש והמקדש תובב"א.

לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, אנו תפילה לשוכן מרומים שיאריך השי"ת ימי מלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"א ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלמה בב"א.

תפלת עני, נחום פרצוביץ.

רבי יהודה צדקה

רבי יהודה יהושע חיים צַדְקָה (שבט ה'תר"ע - חשוון ה'תשנ"ב) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומראשי הנהגת הציבור הספרדי.

יום כ"ג אדר ב' תשד"מ

ב"ה

לכבוד מורינו ורבינו, מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסאהן שליט"א.

יתן ה' וכת"ר ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו. ויזכה כת"ר לקבל את פניו ויחד אתו יזכו כל בית ישראל.

הזכרתי ד"ק בפרשת ויצא

ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה

נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים.

יאודה בן שמחה.

רבי חיים צימרמן

רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (ה'תרע"ד - אדר ב' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבה בארצות הברית שנודע בקרב תלמידי־חכמים כיחיד סגולה בגאוניותו. מחבר הספר "אגן הסהר" (בענייני קו התאריך) שנחשב ליצירת מופת של גאוניות.

הרב צימרמן היה אחיינו של רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ואצלו גם למד תורה. לאחר מכן למד אצל רבי משה הלוי סולובייצ'יק בארצות הברית. בגיל 24 היה לצעיר הרבנים החברים בהסתדרות הרבנים של אמריקה.

הרב צימרמן נפגש עם הרבי פעמים רבות ושוחחו באריכות בלימוד בסוגיות עמוקות שבתלמוד.

להלן הקדשה ששלח לרבי.

לגאון ישראל חד בדרא ממש

מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים צימרמן.

רבי מנשה קליין

רבי מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן‏; ניסן ה'תרפ"ג - אלול ה'תשע"א) היה מגדולי הפוסקים בארצות הברית, אב"ד אונגוואר וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ובסוף ימיו בארץ־ישראל. התפרסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו: "משנה הלכות".

הרב קליין עמד בקשר ארוך שנים וקרוב מאוד עם הרבי. הרב קליין אף הרבה להתכתב עמו בנושאים תורניים, וחלקים מהתכתבות זו ראו אור בספרו "משנה הלכות".

להלן צילומי הקדשות בשניים מן הכרכים שהעניק לרבי במתנה.

בס"ד

הרי זו מנחת עני לאות אהבת אמת ליד"ע וידי"נ אהוב למעלה ונחמד למטה כ"ק האי גאון וצדיק חו"ב ציס"ע דמטמרן גלין ליה... זקן שבסנהדרין ראש גולת אריאל ת"ת ה"ה כגקש"ת מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א אדמו"ר מליובאוויטש עבגצ"א

מאתי שפל האנשים עבד לעבדי ה' אסקופה הנדרסת בפני לומדי תורה לשמה ועוסקיה המעתיר בעדו שיזכה לנהל עדתו לקראת משיח צדקנו ידי"נ קשור באהבתו בלב ונפש

מנשה בן רחל לאה

המחבר

בס"ד

מוצש"ק לסדר בקש יעקב לישב בשלוה התשמ"ח

הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה לידידי עוז וידידי נפש וידיד נפש־כל־חי, הרב הגאון הצדיק אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א־ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאתי ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה.

רבי משה צבי נריה

רבי משה צבי נריה (מנקין; שבט ה'תרע"ג - כסלו ה'תשנ"ו) היה רב, מחנך ומנהיג רוחני, מייסד ישיבת כפר הרא"ה.

קיים קשר מכתבים הדוק עם הרבי, ונפגש עמו מספר פעמים.

להלן צילום הברכה ששלח הרב לרגל יום הולדתו של הרבי:

"ואברכה מברכיך"

הבוחר בעמו ישראל וברועיו הנאמנים, יחזק ויאמץ כחו וחילו של כ"ק אדמו"ר מליובוויטש שליט"א, לעמוד בראש מערכות עם ה', ולהנהיג דורנו ברוב עוז ותפארה, עד יאיר על כולנו אור תורת אמת, אור גאולה וישועה. כעתירת הכו"ח בכבוד והדר בהר הקודש בירושלים.

משה צבי בהרב ר' פתחיה זצ"ל נריה