א. התעוררות הימים הנוראים סוחפת את כולם - גם את הקל שבקלים וגם את יראי ה'. למרות זאת, לעיתים רבות התעוררות גדולה זו אינה מורגשת במשך השנה

נראה בחוש בכמה בני אדם בראש השנה ויום הכיפורים שמתפעלים מאוד בנפשם ואין זה פועל לשנות באמת דרכם והילוכם בכל השנה בבחינת ויעקב הלך לדרכו כו'.

ובזה יש כמה אופנים, שהרי גם הקלים וגם עוברי עבירה רחמנא ליצלן מתעוררים בימים נוראים ובפרט בעיתים מיוחדים כמו בתקיעת שופר ובנעילה דיום כיפור ומכל מקום אחר כך הרי הוא כמו שהיה מקודם בלי שינוי, ויש מהם אשר בראש השנה ויום כיפור בוכים מעומק לבם על מצבם החומרי ומתפללים ומבקשים על הפרנסה וכהאי גוונא איש איש כפי הצטרכותו ואינם שמים על ליבם לתקן מצבם הרוחני ולהיות סור מרע ועשה טוב בפועל ממש על כל פנים.

אמנם גם ביראי אלקים ואשר בכלל עובדים יחשבו שמתעוררים באמת בראש השנה ויום כיפור בעצם נפשם בתשובה ובקבלת עול מלכות שמים, שבאותה שעה באמת צר לו מאד על ריחוקו מה' ובוכה על זה באמת במר נפשו ומקבל עליו באותה שעה עול מלכותו יתברך להיות מסור ונתון לאלקות כל השנה בעסק התורה וקיום המצות ולא יתן נפשו לענינים אחרים ובדרך כלל להיות משועבד לה' לבדו, ובעבור הזמן הנ"ל חוזר לחומריותו וטבעו איש איש כפי מדותיו הטבעיים אם בתאוה וחמדת הלב או בהגבהה והתנשאות או בכעס וכהאי גוונא, ונפלא הדבר ממש איך שאינו משתנה הטבע כלל ואיך לאחר ההתעוררות והסכם כזה יחזור להיות כמקדם.

ב. האדם צריך להיות 'כלי' ראוי לקליטת ההתעוררות. העוסק בזיכוך מידותיו במשך השנה -  ההתעוררות שלימים הנוראים פועלת הרבה ונעשה בדרגה גבוהה

אך סיבת הדבר הוא העדר העבודה כל השנה, דמי שעובד עבודתו כל השנה בהכנעת החומר בכללות, והעיקר בהכנעת הכוחות והמדות פרטיות על ידי העבודה פנימית במוח ולב אם באהבה כמים או בהאהבה כרשפי אש וכמו שנתבאר לעיל פ"ד, ודאי ההתעוררות דעצם הנשמה דראש השנה ויום כיפור פועל הרבה על החומריות שלו, ועבודתו אחר כך בכל השנה היא במדריגה נעלית יותר הן מצד הנשמה והן בהזיכוך דנפש הבהמית שהכל הוא בענינים גבוהים ונעלים יותר כי בכללות הוא נעשה בדרגא עליונה יותר.

שהרי גם בנפש הבהמית יש כמה חילוקי מדרגות, וכנודע מכללות הג' מדרגות דשור כשב ועז, ומי שהנפש הבהמית שלו אינו גס כל כך יש כמה דברים שאין צריך על זה יגיעה כלל מה שזולתו צריך על זה יגיעה רבה, ועל ידי התעוררות הנ"ל אחרי העבודה דכל השנה, הנה גם הנפש הבהמית יוצא מגסותו והוא בדרגה עליונה יותר וממילא העבודה שלו בזיכוך החומריות הוא באופן אחר. ואם כי ודאי אינו דומה מעמד ומצב הנפש הבהמית בכל השנה לכמו שהוא בראש השנה ויום כיפור וגם יש ריחוקים לעיתים, על דרך שבע יפול וכו', מכל מקום הוא בדרגה עליונה.

ג. נדרשת התעוררות תשובה פרטנית. רק הרגשה פנימית מעמיקה בפרטי החסרונות תביא לקבל האמיתית על העתיד, להחלטה רצינית לתקן את פרטי הדברים בפועל

אבל בהעדר העבודה כל השנה והחומריות היא בתקפה וגבורתה הנה ההתעוררות דראש השנה ויום כפור הגם שמתעורר באמת כנ"ל, (מפני שאינו בבחינת ריחוק ממש להיות את פושעים נמנה ח"ו, ואדרבא בחיצוניות הרי הוא בעסק התורה ועבודה) אין זה פועל על החומריות לשנותה באמת, וגם עצם ההתעוררות הגם שהיא אמיתית בנפש הרי הוא בבחינת מקיף לבד שאינה נרגשת בהכוחות פנימיים להיות שייך לפועל ממש, והיינו שגם הצער ומרירות נפשו אינו בבחינת הרגש הצער ומרירות עמוקה מפרטי העניינים הלא טובים שלו כי אם מכללות הלא טוב שלו, וכן הקבלת עול שמקבל עליו עול מלכותו יתברך בראש השנה להיות מסור ונתון אליו יתברך וכן בהתעוררות תשובה דיום כיפור שמקבל עליו להיות באופן אחר מכמו שהיה אין זה בא בו בבחינת פנימיות להיות באמת בהנהגה אחרת לפועל ומכל שכן שאינו בא בענינים פרטיים הן בסור מרע והן בועשה טוב. -

(דהיינו גם מה שמקבל עליו לעסוק בתורה ומצוות ושלא יתן נפשו לעניני העולם אין זה בדברים פרטים שהן הן אותם הדברים שבהם הוא החסרון והגרעון שלו, כי מתחלה אינו נותן נפשו להרגיש פרטי החסרונות שלו ולהצטער עליהם באמת וכן הקבלה והתיקון המדומה אינו בפרטי הדברים האלו.

וזאת לדעת שגם אם הרגש הצער והמרירות היא על הענינים הפרטים, מכל מקום אינו מוכרח שהקבלה תהיה גם כן בתיקון הפרטים דיכול להיות שהקבלה תהיה רק על הכלל, וממילא לא יבוא לידי פועל כשבא לידו הענינים הפרטים וגם עצם הקבלה יכול להיות באופן כזה שאינה שייכת לפועל ממש, ונמצא דגם אם תהיה המרירות כדבעי אינו מוכרח עדיין שתהיה הקבלה כדבעי. וצריך להיות כוונת המכוון ויגיעתו על השני דברים שיהיו רצוים, אמנם זאת ודאי שבלי הרגש פנימי ועמוק מפרטי החסרונות שלו אי אפשר שתהיה הקבלה כדבעי למהוי)

- רק בכללות שלא יהיה רע ויהיה טוב וממילא זה רק לפי שעה ויחלוף ויעבור אחר כך.

ד. התעוררות הימים הנוראים, זמן קירוב המאור אל הניצוץ, נרגשת בכל אחד לפי עבודת ובמשך השנה. העוסק בעבודת ה' בפנימיות, התגלות ימים אלו נרגשת בפנימיותו ומשפיעה על הנהגתו בפועל

וסיבת הדבר הוא גם־כן בהעדר העבודה דכל השנה, דכאשר כל השנה הוא עובד ומייגע את־עצמו בתיקון וזיכוך מדותיו שיודע הוא את עניניו מה שהוא צריך לתקן, איש איש כפי מה שניתן לו לתקן ולזכך מהמדות הטבעיים ומייגע ביגיעת נפש ויגיעת בשר כל השנה לברר ולזכך המדות האלו, הנה בר"ה ויו"כ שהוא עת רצון למעלה וחשף ה' את זרוע קדשו בבחינת קירוב המאור אל הניצוץ המעורר בנפש האדם התגלות עצם נפשו, וכללות העבודה בזמן ההוא הוא בחי' פנימיות ועצמות הנפש כנודע, הנה כל־זה בא בענינים אלו שעוסק בהם כל השנה רק שהוא בבחינת מיצר ומרירות עמוקה הנוגע לו בעצמות ופנימיות נפשו וכן הקבלת־עול־מלכות־שמים וקבלת התשובה היא בעצמיות נפשו אבל הוא באופן שיהיה נוגע לפועל ממש, ובאלו הענינים שעוסק בהם.

והיינו מפני שבעצם הוא פנימי בעבודתו בכל השנה וכמו כן הוא בעבודה דראש השנה ויום כיפור שהיא בבחינת עצם הנפש הרי־זה בבחינת הרגש פנימי, וגם מסייע לו הגילוי מלמעלה והתגלות עצמות נפשו (הנרגש בפנימיות) להסיר מאתו חומריות המדות הטבעיים שהוא עוסק בבירור וזיכוך שלהם (וכמו שנתבאר לעיל שנעשה בדרגא עליונה יותר).

אבל בהעדר העבודה כל השנה, הנה בראש השנה ויום כיפור הגם שמתעורר בנפשו הרי־זה רק כמו דבר בעתו, שהעת הוא להתפעל ולהתעורר (מצד הגילוי מלמעלה כנ"ל שמאיר על כאו"א מישראל (יותר מהכרוזים שבכל יום שגם הם נרגשים בכל־אחד־ואחד כנודע), ובפרט באותן שבכלל עובדים יחשב דהיינו הקרובים לענין העבודה שבזה מדברים כאן), אבל הוא בבחינת מקיף לבד בלי הרגש בפנימיות ואמיתות הנ"ל, ולכן אין זה שייך לפועל ועל־כן הגם שההתעוררות היא אמיתית בבחינת המקיף דנפש אין זה נוגע אל החומריות לשנותה באמת.

-

'קונטרס העבודה' נכתב על ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש בשנים תרס"ט־עת"ר. בפתיחה לקונטרס נכתב כך: "מבאר ענין העבודה שבלב זו תפילה, לקרב ולדבק נפשו באלוקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית".

בקונטרס כחמישים עמודים והוא מחולק לשבעה פרקים העוסקים בחובת אהבת ויראת ה', הדרך להגיע לאהבה ויראה וסוגים שונים בדרגות האהבה והיראה.

קונטרס זה כתבו הרבי הרש"ב אחרי כתיבת שלושה קונטרסים נוספים – 'קונטרס עץ החיים', 'קונטרס התפילה' וקונטרס "ומעיין מבית ה'". בסך הכול ארבעה קונטרסים בעלי חשיבות רבה מאוד בקרב החסידים בדורות האחרונים, והם בנוסף למאות מאמרי החסידות שנאמרו ונכתבו על ידו.