ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
ערב ראש חודש אייר ה'תשמ"ז.
אל כל ילדי ישראל
השם עליהם יחיו
שלום וברכה!
ודאי ידוע לכם כי כל דבר חשוב שצריכים לעשותו דורש שיתכוננו לכך בעוד מועד, כדי שהדבר ייעשה כראוי.
אנו עומדים בערב חודש אייר, החודש שבו ישנו יום חשוב ביותר, לג בעומר, היום השמונה עשרה (ח"י) באייר, שבו גם הונהגו מנהגים מיוחדים לילדים,
וגם להשפיע על אחרים שגם הם יעשו כן, בהתאם לציוויו של הקב"ה "ואהבת לרעך כמוך",
לכן מן הראוי שכל אחד ואחת מכם יתכונן לכך, על ידי כך שתתחילו ללמוד מן ההוראות האמורות והמעשים הטובים,
וביום ל"ג בעומר, היום של "שמחתו", כפי שכינה רבי שמעון בן יוחאי את היום הזה, תקיימו כינוס לכבודו ותעשו כל האמור כולכם יחד, וכן תערכו תהלוכה במקום מגוריכם, כדי לפרסם עוד יותר את הקשר שלכם עם התורה באמצעות רבי שמעון בן יוחאי, שאצלו היתה "תורתו־אומנתו" (התורה היתה התעסקותו העיקרית),
ותבקשו את הוריכם ומחנכיכם שיחיו לעזור לכם בכל זה, כפי ציווי התורה שעומדים לקרוא ערב לג בעומר בכל בתי הכנסת שבכל מקום: "אמור גו' ואמרת", כפי שרבותינו זכרונם לברכה מפרשים: "להזהיר גדולים על הקטנים".
וגדולה זכותו של רבי שמעון בן יוחאי — להצליח לכל אחד מכם בלמוד התורה ובקיום המצוות, וכל זה בשמחה, כולל כל האמור לעיל,
ולזכות בקרוב ממש לראות "עושה נפלאות אתה אלוקים" - אראנו נפלאות" בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
בברכת ראש חודש
ולהצלחה רבה
--
להזהיר ולהאיר
נהגו בקהילות ישראל שבל״ג בעומר היו יוצאים עם הילדים אל השדה, ומספרים לילדים אודות רשב״י, ונותנים להם מיני מתיקה וכדו'.
ולכאורה המנהג מעורר תמיהה. הרי ידוע גודל חשיבות לימוד התורה דתינוקות של בית רבן, עד כדי כך, ש״אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש״, ואעפ״כ, בל״ג בעומר מבטלים את סדרי הלימוד דתינוקות של בית רבן, ומוציאים אותם לשדה.
והביאור בזה הוא, כדברי המשנה בסוף מסכת ברכות ״הפרו תורתך משום עת לעשות לה׳״, ״פעמים שמבטלים דברי תורה כדי לעשות לה׳״: ע״י הפעולות והמנהגים השייכים לל״ג בעומר ניתוסף בחינוכם של ילדי ישראל ביתר שאת וביתר עוז, עד לאופן ד״להזהיר .. הקטנים״, שנעשים מאירים וזוהרים באור דתורה ויהדות.
וזהו הקשר המיוחד לל״ג בעומר, מכיון שענינו של רשב״י הו״ע הזוהר והאור הענין ד״להזהיר״, כמו שגם נקרא ספרו בשם ״זהר״. ולכן, הפעולות דחינוך הקטנים שעושים לכבודו ביום שמחתו, יש בהן סגולה מיוחדת לפעול את ענין הזוהר והאור, ״להזהיר גדולים על הקטנים״.
(התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 268)