ישנם שני דברים מהותיים שלימוד פרקי התניא השפיע עלי:
1) מה שכותב בפרק ה' שעל־ידי ידיעת התורה נעשה יחוד גמור ביני לבין הקב"ה. זהו דבר נפלא שלא הכרתי ולא דמיתי עד שלמדתי פרק זה.
2) חיזוק גדול בעבודת התפילה, שדווקא שם אדם יכול להגיע לאהבת ה', ולמאוס ברע באמת אפילו לכמה רגעים ספורים.
אילן מ.
- • •
הנקודה הזו, של לדעת להכיר את ה' דרך התורה והמצוות והידיעה שב'לבושים' אלו אני מתייחד למעשה עם ה' בעצמו וזה אף גדול מהנפש עצמה, נותנים עוצמה ללימוד התורה. לדעת שתורה זה למעלה מהכל. זה גם 'האוכל' וגם ה'לבוש', ובד בבד עם הלימוד אני ממש נפגש עם ה'. זה בוודאי נותן חיזוק אמיתי בשעת הלימוד בדביקות, ואפשר גם להבין יותר מפני מה חמור כל־כך עונשו של המבטל תורה "מי שיכול ללמוד ולא למד". שנזכה ללמוד תורה בדבקות בעזרת ה'.
אבי ט.
- • •
עניין זה שלכל יהודי יש ב' נפשות – אלוקית ובהמית, דבר זה גורם לכך שגם שיש נפילות וירידות, לדעת שזה לא אתה באמת – זה כך מצד הנפש הבהמית שלך, אבל מצד הנפש האלוקית לא שייך חטא.
וכן עניין הבינוני שהוא אחד שלא עשה עברה כלל כלומר שאדם צריך לשאוף למצוינת מוחלטת ולא להקל אפילו באיסור קל שבקלים שאז נקרא רשע.
שמעון כ.
- • •
מההדגשה על "עובד אלוקים", שמשמעותו שנלחם ומרגיש בכל רגע את האלוקות ואין זה בא לו בירושה, למדתי להתבונן שמה בא לי בירושה אין לזה כל כך מציאות האלוקות כמו ב'עבודה'.
שמוליק י.
- • •
הבנתי יותר את החשיבות של ההתבוננות ותפקידה בעבודת ה' "כמנוע" מרכזי שמעורר את כל האדם, כיוון שמוליד אהבה ויראה וממילא עוזר לנצח את היצר הרע. אם כן זהו רצון השם לעסוק הרבה יותר בלימוד חסידות וענייני יראה, אהבה ואמונה, כיוון שכל המעשים בעקבות כך יעשו מתוך קריאה לה' וכוונה.
הלל ב.
- • •
התביעה המעשית המוחלטת מהיהודי בלי קשר למה שקורה בפנים בנפש, וזה שיש כוחות רעים בנפש לא גורע מהיכולת לעשות מה שצריך.
חיים ב.
- • •
ספר התניא נתן לי ראייה אחרת על כל העולם. על גדלות ה' שמחיה את הכל. לימוד התורה שלי קיבל תוקף אחר ביודעי שהנני מתחבר לעצמותו יתברך. וגם בתאוות ותענוגי העולם ואכילה, אמנם עדיין לא הגענו למדרגה גבוהה, אבל לכל הפחות ישנה ידיעה ושאיפה שהכל יהיה לשם שמים שלא ייפול לקליפות טמאות ח"ו.
יאיר מ.
- • •
התניא השפיע עלי קודם כל בתפיסה הכללית של עבודת ה', מהי דרך העבודה הנכונה, ומהו סדר העבודה. כשהדגש הוא בעבודת מוח שליט על הלב, ועל ידי כך להגיע באמת לרגש לב אמיתיים וקיימים. וכמובן בעשייה בפועל – הייתה ללימוד השפעה על עיקר ההתמקדות במאבק הנפשי בין הטוב והרע שבתוכי, למאבק על המחשבה דיבור ומעשה שמופיעים בפועל.
שמואל ג.
- • •
הלימוד שינה את ההסתכלות על כל עבודת הנפש של האדם: בכל פרק ופרק חידוש באיך האדם בנוי, החילוקים השונים בנפשות ולמה אני צריך לשאוף.
בנוסף, "תפס אותי" העניין שאפילו בעבירה הכי קלה יהודי נפרד מה' ממש כמו בעבודה־זרה!
יהונתן פ.
- • •
הלימוד עזר לי הרבה מאוד בעבודת "הקירוב" – הפצת יהדות, כשהייתי צריך לדבר ולהסביר ליהודים על היהדות ולעזור למתחזקים להתחזק.
בנוסף, הבנת המושגים של "שכל" "מידות", "עשר ספירות" וכדומה, פתחו לי את ההבנה בעולם החסידות ובזכות זה גם הבנה של הרבה ספרי חסידות נוספים (בעש"ט, מאור עיניים, קדושת לוי, חובת התלמידים וכו').
משה נ.
- • •
ישנה נקודה חשובה שהתחדדה אצלי במהלך הלימוד: ידוע שישנם לעיתים מסוימות התלבטויות בתוך נפשו של האדם איך וכיצד קורה שפעם הוא נמשך לה' באופן קיצוני, ולפעמים הוא מוצא את עצמו רודף אחרי הרע. דילמה זו יכולה לכרסם בנפש ולייאש כל אדם מלרצות להתקדם ולהאמין שיש לו סיכוי, ושהקב"ה אוהב אותו ויסלח לו. אבל באמת מקור ושורש הנטייה לרע הוא מהנפש הבהמית ולא האלוקית. חלוקה זו מרגיעה את האדם ומבהירה לו מי "הגורם" לספקות שלו, "לנפילות שלו", ההגדרה מה תפקידנו בעולם ולהבין מי הם "השחקנים הראשיים" בחיים שלנו וההיכרות שלנו מה מגמתם ועניינם גורמת לעידוד נכון, לעבוד בשמחה למרות "הנפילות" ורגעי הייאוש.
נקודה נוספת שהתחזקה אצלי וכן אצל חבריי לשיעור: שעבודת ה' ובניין האישיות היא עבודה עד גיל 120 ואין לאדם לחשוב לרגע שהוא סיים ו"שלום עלייך נפשי". וכן הרע שבתוכנו תמיד מאיים לקלקל, להכשיל, אבל, כנ"ל, "האני" הפנימי שלנו רוצה וחושק באמת בטוב, בקב"ה, בתורה ובמצוות, רק יש קליפות ומסכים שמפריעים שאם נדע נכון לעבוד את ה', נזכה להרגיש ההתקדמות והתעלות.
שגיב ק.
