אהבת עולם
אַהֲבָת עולם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלוקינוּ, חֶמְלָה גְּדולָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ... וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁון, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול בְּאַהֲבָה לְהודות לְךָ וּלְיַחֶדְךָ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ:

ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלקינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלקינו...

והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו יתברך.

וזהו שאומרים חמלה גדולה ויתירה, פירוש יתירה על קרבת אלקים שבכל צבא מעלה.

ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם.

וקרבתנו וכו' להודות ... וליחדך כו' ליכלל ביחודו יתברך כנ"ל,

והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא.

אך איך היא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' ..

תניא פרק מ"ט

אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם – נא עָלֵינוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשכִּיל... ולא נֵבושׁ, וְלא נִכָּלֵם, וְלא נִכָּשֵׁל, לְעולָם וָעֶד: 

פירוש כי הנה כתיב "כי לא יראני האדם וחי", וארז"ל "בחייהם אינם רואים, אבל במיתתם רואים", כי בחייהם שהנפש מלובש בגוף ומכסה ומסתיר עליו להיות נראה לו זה העולם ליש ודבר בפני עצמו.

אבל בצאת הנפש מהגוף, אזי רואים שבאמת מהותו ועצמותו כו' היה הווה ויהיה בלי שום שינוי, ואין שום דבר יכול להלבישו כלל ולהסתירו, והיה מקח טעות לגמרי מה שהיה נראה לו העולם ליש ודבר בפני עצמו. ואזי הבושה גדולה עד למאד – על שכל מחשבותיו ומגמותיו היו בהבלי העולם ובעסקיו, כאלו הוא דבר בפני עצמו ממש, והוא חוצפא והעזה גדולה כו'.

ולכן בקשתנו "ברחמיך הרבים רחם עלינו ותן בלבנו בינה" היינו להבין דבר מתוך דבר, היינו אף בעוד שהנשמה מלובש בגוף, יבין וישכיל שבאמת הכל בטל בתכלית כמו קודם שנברא העולם בלי שום שינוי ממש כנ"ל ו"לא נבוש לעולם ועד". בכדי שלא יהיה אח"כ הבושה לעולם ועד.

לקוטי תורה אמור לה, ג

 וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ 

כתיב "יחד לבבי ליראה שמך" וכן אנו מתפללין בברכת אהבת עולם אהבתנו כו' ויחד לבבנו כו'.

והענין, כי יש בחינת רעותא דליבא שהוא רצון הלב, ויש בזה ב' בחינות – פנימיות וחיצוניות. פנימיות נקודת הלב היא בחינת אהבה רבה שלמעלה מהטעם והדעת ובאה מלמעלה בבחינת מתנה, כמ"ש "עבודת מתנה אתן את כהונתכם".

וחיצוניות הלב הוא הנלקח מן הדעת והתבוננות בגדולת ה' כל חד לפום שיעורא דיליה. ולפי שכלו והשגתו באור א"ס ב"ה כך מעורר את האהבה בלב.

והנה מודעת זאת כי את זה לעומת זה עשה אלקים, שכמו שיש דעת בקדושה לדעת את ה' ולאהבה אותו, כך יש דעת מצד הקליפה וסטרא אחרא, והוא דעת הרע, לאהוב דברים זרים ולתאוה יבקש נפרד מחמת שערב לחכו מתיקות עולם הזה ותענוגיו. והנה זו היא מדת בינונים זה וזה שופטן כו' ולאום מלאום יאמץ כו' כשזה קם זה נופל.

אך האהבה שבפנימית הלב שלמעלה מהטעם ודעת רק באה מלמעלה בבחינת מתנה, אין בחינת זה לעומת זה כנגדה, שבחינת פנימיות נקודת הלב היא בחינת יחידה שאין לה אלא רצון אחד לאביה שבשמים, והיא המעלה והמדרגה שאין דוגמתה ולא בערכה נמצא בגשמיות כלל רק לה' לבדו נמצא בבני ישראל עם קרובו, כמ"ש "כי עם קשה עורף הוא וסלחת" וגו', פירוש קשה עורף – בחינת רצון שלמעלה מהטעם ודעת... ובהתעוררות אהבה רבה זו בקל הוא יכול לנצח ולהגביר הטוב על הרע לגמרי, מפני שאין לחיצונים בה אחיזה כלל.

וזהו יחד לבבי וכו' ויחד לבבנו כו' – שיהיה נכלל בחינת חיצוניות הרצון בבחינת פנימית הרצון.

לקוטי תורה בלק סז, ג

אהבה ללא גבול

ב"ספר הערכים חב"ד" חלק א', ישנם כמה ערכים העוסקים בסוגיית אהבת ה' ובהם למעלה מ־200 עמודים של סיכום הדרגות השונות באהבת ה'.

בעמוד תרל"ז מופיע הערך "אהבת עולם – שבברכות קריאת שמע" ובו מוצגים: שלשה פירושים שונים למושג "אהבת עולם" של ברכות ק"ש, ארבעה עניינים בשייכות ברכת עולם ליוצר אור שלפניה, שלשה ביאורים לשייכות ברכה זו לק"ש, שני אופנים במדרגת ברכת אהבת עולם בסדר התפילה. ועוד.
הרוצה להתבשם מביאורי חסידות חב"ד בענייני אהבת ה' ולראות את העושר הגדול של הפירושים והבחינות השונות, יוכל להיעזר רבות בעיון שם.