מנהג הבעל שם טוב
הבעל-שם-טוב היה אוכל שלוש סעודות באחרון של פסח. הסעודה השלישית הייתה נקראת סעודת משיח, כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת משיח.
(שיחות הריי"ץ תש"ב עמ' קה ובכמה מקומות)

משה ומשיח
אמר ה'צמח צדק':
היום האחרון של פסח נקרא בשם 'אחרון של פסח' כי הוא הסיום ממה שהתחילו בלילה הראשון של פסח. הלילה הראשון של פסח הוא החג שלנו על מה שהקב"ה גאל אותנו ממצרים, הגאולה הראשונה על ידי משה רבינו שהיה הגואל הראשון וזו הייתה ההתחלה. אחרון של פסח הוא החג שלנו על הגאולה האחרונה שהקב"ה יגאל אותנו על ידי משיח צדקנו – הגואל האחרון. היום הראשון של פסח הוא יום שמחתו של משה רבינו, ואחרון של פסח הוא יום שמחתו של משיח.
(שיחות הריי"ץ ת"ש עמוד עה)

מזרז הגאולה
נוסף על זה שכל העניינים דתורה ומצוות מקרבים ומביאים את הגאולה העתידה, יש סגולה מיוחדת בעניינים אלה השייכים בגלוי יותר למשיח. ומהם, אכילת סעודת משיח באחרון של פסח ושתיית ארבע כוסות בסעודה זו. שכמו שארבע כוסות שבלילות הראשונים של פסח הם כנגד ארבע לשונות של גאולה (הגאולה דיציאת מצרים), על-דרך-זה הוא גם בארבע הכוסות של סעודת משיח באחרון של פסח שהם שייכים לגאולה העתידה... זה שבסעודת משיח הוא אותו מספר הכוסות שבלילות הראשונים דפסח, הוא לרמז שבכוח כל אחד מישראל לבוא מיד מהגאולה דיציאת מצרים לגאולה העתידה, גאולה בפשטות למטה מעשרה טפחים.
(הרבי זי"ע, פסח תשמ"ט)

פעולה פנימית
כבר בהפטרת אחרון של פסח [בחו"ל – "עוד היום בנוב לעמוד"], שהיא "בעניינו של יום", מדובר בגלוי ובאריכות אודות הגאולה העתידה ע"י משיח.
הבעל-שם-טוב פעל שגילוי והארת המשיח יפעלו בפנימיות, וזהו על ידי "סעודת משיח" שיהודי אוכל סעודה גשמית הנקראת סעודת משיח ועניין המזון הוא שנהיה דם ובשר כבשרו.
העניין נתגלה ע"י הבעש"ט כי כללות עניינו של הבעש"ט שייך לגילוי המשיח, כידוע מענה מלך המשיח להבעש"ט על שאלתו "אימתי קא אתי מר" – "לכשיפוצו מעיינותיך (מעיינות הבעש"ט) חוצה"
(הרבי זי"ע, ליקוטי שיחות חלק ז עמ' 273 ,המלך
במסיבו א עמ' קנח ועוד)