הייתכנו מספר טעמים וביאורים שונים במטרת הבריאה? והאמנם כל הנחלים הולכים אל מקום אחד, או שמא יש בדבר חילוקי גישות?* חלקו השני והאחרון של המאמר שעורר הדים

שתי צורות חיבור בין הקב"ה לעולמו – "המשכה מלמעלה למטה" ו"העלאה מלמטה למעלה" ובכל אחת מהן מעלה שאין בזולתה • זהו יסוד מחלוקת בית שמאי ובית הלל מה נברא תחילה – שמים או ארץ, ובדרך זו יוסברו מחלוקות רבי ישמעאל ורבי עקיבא בסוגיית מתן־תורה - הדר קיבלוה בימי אחשוורוש -

בחז"ל ובספרי קבלה נאמרו כמה וכמה טעמים לבריאת העולם * בתורת החסידות מבואר, שבאופן כללי כל הסיבות מתמזגות לשלוש מטרות מרכזיות, הנובעות משלוש דרגות שונות באלוקות * בעומק העניין מתברר, שההבדלים בין הדרגות והסיבות השונות, צופנים בחובם השלכות מעשיות על עבודת ההתבטלות של היהודי לקונו

בכתבי האריז"ל נאמרו שני טעמים כלליים לבריאת העולם – "שיתגלו שלימות כוחותיו", ו"יכירו גדולתו" • שני טעמים אלה נובעים משתי מעלות ותארים באור האלוקי – בחינת ה'בלי־גבול', ובחינת ה'בלי־גדר', שמצידם יש ערך וחשיבות כלשהי לבריאה בכך שהיא משלימה את כוונת הבריאה • אמנם מדברי אדמו"ר הזקן מתברר שההתהוות אינה מצד הטעם והמעלה אלא רק מפני שכך "נתאווה" הקב"ה • ומצד בחינה נעלית זו אין לבריאה שום ערך וכל עניינה הוא שעל־ידה מתבצעת הכוונה העליונה