לדרכו של הסיפור החסידי

נושאים במשנת הרבי זי"ע

בכמה מכתבים מבאר הרבי זי"ע את הנחיצות בלימוד תורת חסידות חב"ד, בכך שלימוד תורותיו של מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ותלמידיהם הוא בדוגמת לימוד המשנה ללא לימוד הגמרא. וכשם שלא ישאל איש מהו ההכרח ללמוד גמרא בנוסף ללימוד המשנה, שכן הגמרא מרחיבה מאוד בעניינים שבמשנה הם בקיצור נמרץ, כך, בתורת הבעש"ט ותלמידיו באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו דוקא שיכוון הפירוש לאמיתתו. ובאה תורת חב"ד, שענינה חכמה בינה דעת, ומטרתה להסביר בהרחבה הענינים שבאו בקיצור ב"משנה" דתורת החסידות. וכשם שבגמרא נתוספו כמה ענינים על ידי הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היו רק ברמז במשנה, ולא עוד אלא שגם נתחדשו עניינים בגמרא–עד"ז הוא גם בענין היחס בין תורת חב"ד ל"משנה" של תורת הבעש"ט. לפנינו שני קטעים מענינא דיומא–האחד מספר 'קדושת לוי' והשני מספר 'מאור עינים', עם ביאורים עפ"י חב"ד בעריכת הרב טוביה בלוי והרב נחום גרינוולד

התוועדות מיוחדת למה הגמרא מגדירה את התפילה כדבר העומד ברומו של עולם? • מדוע החסידות שמה דגש חזק כל־כך על ההכנות לתפילה, הרבה יותר מאשר על ההכנות שלפני לימוד התורה וקיום מצוות אחרות? • מה יעשה אדם שמתפלל בהתלהבות, ופתאום באמצע התפילה נעלם רגש ההתלהבות והוא מרגיש קרירות? על מהותה של התפילה וחשיבות ההכנות לפניה לאור החסידות

נס היציאה ממצרים שונה במהותו משאר ניסים שאירעו לעם־ישראל – אין זה נס שהיה בעבר אלא זהו נס תמידי ועכשווי • לכן יציאת־מצרים היא יסוד מרכזי בתורה, והיא משפיעה על כל החיים היהודיים, גם על קביעת לוח־השנה היהודי • הסבר הדברים נעוץ בדברי המהר"ל על החידוש הגדול שהביאה היציאה ממצרים