שיחות הרבי הרש"ב - תורת שלום, בתרגום ללשון הקודש שמחת תורה תרס"א המתמצא בספרות תורת חב"ד מבחין ביחודיותם של מאמרי כ"ק אדמו"ר שלום דובער (מוהרש"ב) נ"ע – הרבי החמישי של חסידות חב"ד (תרכ"א – תר"פ). מאמרים אלה מתאפיינים בכך שהם מהווים שיא של עומק מחשבתי בידיעת אלוקות. גם שיחותיו הנוקבות של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מתאפיינות בכך שהן מהוות שיא של חדירה לפנימיות נבכי הנפש והדרכות לחתירה אל טהרת האמת בעבודת ה' הרוחנית בלי רמיה עצמית, אשליות וסלחנות אנוכיית. חלק משיחותיו הקדושות קובצו על ידי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ויצאו לאור בשנת תש"ו בספר "תורת שלום", בליווי הערות קצרות של כ"ק אדמו"ר זי"ע. שיחות הקודש שב"תורת שלום" הן "הנחות", כלומר רשימות שעשו לעצמם חסידים שנכחו בהתוועדויות, אחרי ההתוועדות, על פי זכרונם, ועל כך כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע בהקדמתו: "בכמה רשימות לא יכולנו לברר מי הוא כותב הרשימה, או, כפי הנקרא בין החסידים "מניח ההנחה של השיחה", ולכן א"א לדעת עד כמה מדויקת היא, אבל בשים לב לזה, אשר כותבי הרשימות כולם, היו חסידים ותיקים אשר כל דיבור והגה של רבם קדוש הי' להם, אין כל ספק, אשר השתדלו ככל יכולתם לשמור על לשון הרב שלא להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו. ואף שאפשר שמפני אריכות השיחה וכיו"ב טעה הרושם באיזה תיבות ... אבל בכללות הענינים בודאי מדויקים הם". * לפנינו תרגום של שיחת שמחת תורה תרס"א המופיעה בספר באידיש, ותורגמה כאן לעברית. גם משפטים וקטעים שנכתבו במקורם בלשון הקודש – "תורגמו" כאן לסגנון עכשווי.
חג הסוכות מגלם בתוכו שני עניינים שונים – הוא מהווה המשך לימי-הדין שבתחילת חודש תשרי, אבל הוא גם פותח שלב חדש • שני העניינים טמונים בשני סוגי האחדות הנרמזים במצוות החג – מצוות סוכה ומצוות ארבעת המינים • לאמיתו של דבר, שתי המצוות הן ביטויים של נקודה אחת שחודרת ובוקעת בכל רובדי המציאות