שיחות הרבי הרש"ב - תורת שלום, בתרגום ללשון הקודש שמחת תורה תרס"א המתמצא בספרות תורת חב"ד מבחין ביחודיותם של מאמרי כ"ק אדמו"ר שלום דובער (מוהרש"ב) נ"ע – הרבי החמישי של חסידות חב"ד (תרכ"א – תר"פ). מאמרים אלה מתאפיינים בכך שהם מהווים שיא של עומק מחשבתי בידיעת אלוקות. גם שיחותיו הנוקבות של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מתאפיינות בכך שהן מהוות שיא של חדירה לפנימיות נבכי הנפש והדרכות לחתירה אל טהרת האמת בעבודת ה' הרוחנית בלי רמיה עצמית, אשליות וסלחנות אנוכיית. חלק משיחותיו הקדושות קובצו על ידי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ויצאו לאור בשנת תש"ו בספר "תורת שלום", בליווי הערות קצרות של כ"ק אדמו"ר זי"ע. שיחות הקודש שב"תורת שלום" הן "הנחות", כלומר רשימות שעשו לעצמם חסידים שנכחו בהתוועדויות, אחרי ההתוועדות, על פי זכרונם, ועל כך כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע בהקדמתו: "בכמה רשימות לא יכולנו לברר מי הוא כותב הרשימה, או, כפי הנקרא בין החסידים "מניח ההנחה של השיחה", ולכן א"א לדעת עד כמה מדויקת היא, אבל בשים לב לזה, אשר כותבי הרשימות כולם, היו חסידים ותיקים אשר כל דיבור והגה של רבם קדוש הי' להם, אין כל ספק, אשר השתדלו ככל יכולתם לשמור על לשון הרב שלא להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו. ואף שאפשר שמפני אריכות השיחה וכיו"ב טעה הרושם באיזה תיבות ... אבל בכללות הענינים בודאי מדויקים הם". * לפנינו תרגום של שיחת שמחת תורה תרס"א המופיעה בספר באידיש, ותורגמה כאן לעברית. גם משפטים וקטעים שנכתבו במקורם בלשון הקודש – "תורגמו" כאן לסגנון עכשווי.
בכמה מכתבים מבאר הרבי זי"ע את הנחיצות בלימוד תורת חסידות חב"ד, בכך שלימוד תורותיו של מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ותלמידיהם הוא בדוגמת לימוד המשנה ללא לימוד הגמרא. וכשם שלא ישאל איש מהו ההכרח ללמוד גמרא בנוסף ללימוד המשנה, שכן הגמרא מרחיבה מאוד בעניינים שבמשנה הם בקיצור נמרץ, כך, בתורת הבעש"ט ותלמידיו באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו דוקא שיכוון הפירוש לאמיתתו. ובאה תורת חב"ד, שענינה חכמה בינה דעת, ומטרתה להסביר בהרחבה הענינים שבאו בקיצור ב"משנה" דתורת החסידות. וכשם שבגמרא נתוספו כמה ענינים על ידי הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היו רק ברמז במשנה, ולא עוד אלא שגם נתחדשו עניינים בגמרא–עד"ז הוא גם בענין היחס בין תורת חב"ד ל"משנה" של תורת הבעש"ט. לפנינו שני קטעים מענינא דיומא–האחד מספר 'קדושת לוי' והשני מספר 'מאור עינים', עם ביאורים עפ"י חב"ד בעריכת הרב טוביה בלוי והרב נחום גרינוולד