עד שבאו המכות לא התחילה השבירה של גאון מצרים. עד להופעתן לא הועילה ההתגלות המיוחדת של "אני הוי"ה", לא הועילו אף "ארבע לשונות של גאולה" שנמסרו לבני ישראל ע"י השליח הנעלה ביותר, משה רבנו. עד שבאו הדם והצפרדע והמכות הבאות, חשכת-הגלות החרישה את אזני-נפשם של בני ישראל מקלוט את בשורת-הגאולה.

החסיד ר' זלמן הישיש, בעל הזקן הרחב המהודר וסבר הפנים המאיר והעליז, והמקצרה בידו – היה מהיר וזריז תנועה כאברך צעיר מאד. נראה בעלי ל שהשמחה מקפיצה אותו. הסנדלים וגרבי הלבן מרחפות בצורה רוחנית כרגלי נפתלי בשליחות אלקית, דבר שיכול להיות רק באדם עובד אלקים, שאפילו עקביו חשים את העונג הגדול שבמוח ואת הרצון הפנימי שבתשוקת הלב שבעבודה זו.

טעימה מההגדה

בכמה מכתבים מבאר הרבי זי"ע את הנחיצות בלימוד תורת חסידות חב"ד, בכך שלימוד תורותיו של מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ותלמידיהם הוא בדוגמת לימוד המשנה ללא לימוד הגמרא. וכשם שלא ישאל איש מהו ההכרח ללמוד גמרא בנוסף ללימוד המשנה, שכן הגמרא מרחיבה מאוד בעניינים שבמשנה הם בקיצור נמרץ, כך, בתורת הבעש"ט ותלמידיו באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו דוקא שיכוון הפירוש לאמיתתו. ובאה תורת חב"ד, שענינה חכמה בינה דעת, ומטרתה להסביר בהרחבה הענינים שבאו בקיצור ב"משנה" דתורת החסידות. וכשם שבגמרא נתוספו כמה ענינים על ידי הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היו רק ברמז במשנה, ולא עוד אלא שגם נתחדשו עניינים בגמרא–עד"ז הוא גם בענין היחס בין תורת חב"ד ל"משנה" של תורת הבעש"ט. לפנינו שני קטעים מענינא דיומא–האחד מספר 'קדושת לוי' והשני מספר 'מאור עינים', עם ביאורים עפ"י חב"ד בעריכת הרב טוביה בלוי והרב נחום גרינוולד

נס היציאה ממצרים שונה במהותו משאר ניסים שאירעו לעם־ישראל – אין זה נס שהיה בעבר אלא זהו נס תמידי ועכשווי • לכן יציאת־מצרים היא יסוד מרכזי בתורה, והיא משפיעה על כל החיים היהודיים, גם על קביעת לוח־השנה היהודי • הסבר הדברים נעוץ בדברי המהר"ל על החידוש הגדול שהביאה היציאה ממצרים

תיאור ערב פסח וליל הסדר אצל הרבי הרש"ב על ידי בנו הרבי הריי"ץ