על האדם לעשות בו-עצמו 'בדיקת חמץ' ו'ביעור חמץ' יסודיים, לבער כליל את ה'חמץ' שהצטבר במשך כל השנה. כל זה, עם חיוב אכילת המצה, נותן כוח לעמוד נגד ההשפעות של עולם החולין, ולהגיע למידה הגדולה ביותר של חירות אמיתית בכל יום מכל השנה כולה

עם-ישראל מתנהל על-פי שני לוחות-שנה, אחד שמתחיל בתשרי ולוח שני שמתחיל בניסן. הלוח שמתחיל בתשרי מסמל את ההנהגה הטבעית, ואילו הלוח שמתחיל בניסן מייצג את ההנהגה הניסית והעל-טבעית. פרשת 'החודש מדריכה אותנו לראות תמיד את ההשגחה הפרטית ואת ההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, אפילו כשהיא מוסתרת ב'לבושים טבעיים'

בחיי כל אדם יש שני היבטים: היותו יחיד, והיותו חלק מעמו, ממדינתו, מעירו, מסביבתו ומקהילתו. אף-על-פי שבמבט ראשון שני ההיבטים האלה מנוגדים זה לזה, הרי האמת היא ששתי הבחינות האלה – ה'פרט' וה'כלל' – תופסות מקום זו לצד זו כהוויה הרמונית ומתואמת, והשאיפה היא שישלימו זו את זו עד שיהיו מציאות יחידה אחת

לעיתים תכופות מדי מגלים מנהיגי קהילות התלהבות ב'בעיות עולם', ורק לעיתים רחוקות שומעים על מנהיג שמטפל בבעיות 'רגילות' ו'קטנות' של חיי יום-יום, הנוגעות ישירות לבני קהילתו. גם בחיים האישיים צריך לשים דגש דווקא על החלטות 'קטנות', הנוגעות לדברים מעשיים ויום-יומיים

בזמננו נוצר טיפוס של 'בן חמישי' – הבן שאינו נוכח כלל סביב שולחן הסדר. זו תוצאת הטעות של ההורים, שחשבו כי הדרך להשתלב בסביבה החדשה היא על-ידי התנערות מהמהות האמיתית והפנימית שלהם. חובה להתמסר אל הילדים האלה זמן רב לפני הפסח ולהשיבם אל שולחן הסדר היהודי

התרבות המצרית דגלה בהאלהת כוחות הטבע ובהאלהת כוחו של האדם, שהשכיל לנצל את כוחות הטבע. יציאת מצרים דווקא בחודש האביב הוכיחה שאין עולמות נפרדים הנאבקים ביניהם ופעמים האחד גובר ופעמים השני – אלא יש רק א-ל אחד ויחיד, השליט המוחלט על העולם כולו, והוא גם המאחד את כל העולם