מדוע יש צורך להמליך את מי שמלכותו בכל משלה? • ובכלל, הלא אדם הראשון כבר הכתיר את הקב"ה ביום בריאתו – האם 'פג תוקפה' של הכתרה זו? • ואם יש להכתיר, מדוע בשופר ולא בחצוצרה? • ואיך כל זאת קשור לאור החדש שנמשך לעולם בכל שנה מחדש? • עניינו של ראש השנה לאור פנימיות התורה – על פי דברי המשפיע הגאון החסיד ר' שניאור זלמן גופין שליט"א

קטעים מיוחדים בלשונם המקורית

מבואר בתורת הקבלה ובמאמרי חסידות, שהרצון והתענוג של הקב"ה להשפיל ולצמצם את עצמו ולמלוך על העולם – מסתלקים כביכול בכל ערב ראש־השנה עם חשיכה, וחוזרים למקורם. כיצד מעוררים מחדש את הרצון והתענוג במלוכה? ומהו הטעם לסילוק זה בכל שנה מחדש?

עניינה של תקיעת-שופר הוא לעורר את התענוג האלוקי במלוכה.  כיצד הדבר נעשה בראש-השנה שחל בשבת?  מבט פנימי על העניין מגלה, שגם אי-התקיעה עצמה היא עבודה גדולה. שלוש דרגות בעבודת ראש-השנה – התקיעה בשופר; אי-התקיעה בו; והתקיעה בבית-המקדש.

חג שמחת תורה אצל הרבי היה שילוב של שתי תנועות קוטביות: מצד אחד שפע של דברי תורה עמוקים ביותר ושיאים מחשבתיים, ומצד שני שמחה וריקודים סוערים • למה מקדימים להקפות אמירת פסוקים? מה הקשר בין שמחת תורה לתקיעת שופר של ראש השנה? ומדוע בעצם עבודת השמחה היא עבודה לא כזאת פשוטה... • שמחת תורה באורו של הרבי זי"ע

עבודת היום של ראש השנה היא הכתרת ה', על ידי קבלת עול-מלכות-שמים בצורה עמוקה ופנימית • יום כיפור מגיע אחרי הניקיון היסודי של עשרת-ימי-תשובה, ובו כולנו נטהרים על ידי הגילוי האלוקי: "לפני ה' תטהרו" • בחג הסוכות כל מה שהיה מכוסה בימים הנוראים, פורץ ויוצא החוצה. שברון הלב והיראה הפנימית של הימים הנוראים הם המנוע של שמחת סוכות • נקודות יסודיות במועדי תשרי באור תורת חב"ד