לולי תשובת התורה היה 'צדק' בתביעת האומות. אינו דומה אופן כיבושי המלחמה בהיסטוריה האנושית שאינם נחשבים ל'ליסטיות', לאופן כיבוש ארץ ישראל על-ידי עם ישראל. חלק זה של כדור הארץ הופקע עולמית משייכותו האוניברסאלית בפוטנציה לאנושות כולה.

עד שבאו המכות לא התחילה השבירה של גאון מצרים. עד להופעתן לא הועילה ההתגלות המיוחדת של "אני הוי"ה", לא הועילו אף "ארבע לשונות של גאולה" שנמסרו לבני ישראל ע"י השליח הנעלה ביותר, משה רבנו. עד שבאו הדם והצפרדע והמכות הבאות, חשכת-הגלות החרישה את אזני-נפשם של בני ישראל מקלוט את בשורת-הגאולה.

ועל 'אהבה שכלית' זו, המשכנעת גם את הבהמית הוא שאמרו הרמב"ם ובעל התניא, שבלעדי הדעת לא יכול לבוא לאהבת השם, על כן קורא הרמב"ם לידיעת השם: "יסוד היסודות" – כי השמטתו חלילה, שומטת את הבסיס של עבודה אמיתית!

מדוע לא הייתה גאולת־מצרים גאולה נצחית, עד כדי כך ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו"? • בלב ההגדה עומדים מצד אחד רעיון "חולשת" גאולת־מצרים: גאולה ש"נכפתה" על העם מלמעלה, ולא נבעה גם מפנימיותם, ומצד שני אתגר הגלות כתהליך של תיקון • רעיון זה עובר כחוט־שדרה בין חוליות ההגדה השונות ומבהיר קשיים שונים המצויים בהן • קריאתו החסידית הייחודית של הרבי זי"ע ב"הגדה של פסח"